סערה מתחוללת בימים האחרונים ביחידות השדה, סביב שאלת שהות משותפת של חיילים וחיילות בסיורים ברכב "האמר". בפסק הלכה מן העבר, בספרו "גן נעול", הקל הרב שלמה אבינר נשיא ישבת עטרת ירושלים בשעת הדחק בשאלת ייחוד של שלושה גברים ואישה אחת. אלא שבתשובה שמתפרסמת כאן לראשונה, הרב אבינר מבהיר כי המציאות בשטח שונה לחלוטין, ואוסר זאת מכל וכל.

"גס לבו": לא רק שאלת ייחוד 

בתשובה לשאלה על סיור מעורב שמתפרסמת כעת, מסביר הרב אבינר כי האיסור אינו נובע רק מדיני ייחוד הטכניים. "ודאי אסור. לאו דווקא מצד דיני ייחוד, כי אשכנזים מתירים ייחוד של אישה ושלושה גברים, ואילו ספרדים אוסרים", הוא מציין, אך מיד מבהיר מדוע גם למקלים אין על מה להסתמך: "כל זה לא שייך לעניין, כי כאשר 'גס לבו', הדבר אסור".

הרב מסביר כי המושג "גס לבו" מתייחס למציאות שבה החיילים והחיילת רגילים זה לזה, ידידים או חברים. במצב כזה, השהייה המשותפת במשך שעות ארוכות הופכת לבעייתית בגלל הקרבה והשיח האישי. "זה דומה למשל חז"ל על האב שקנה לבנו חנות בשמים ברחוב בתי הבושת", הוא כותב, "כמובן, בנידון שלנו החיילת אינה זונה חלילה, וגם החיילים אינם במצב כזה, אבל אי אפשר לצפות מהם שלא יחטאו".

"להתעקש, אפילו אם ישלחו לבית הסוהר"

הטון של הרב הופך תקיף במיוחד כשהוא עובר להנחיות המעשיות לחיילים בשטח. לדבריו, יש לעצור את המציאות הזו לחלוטין, ואסור לחיילים להסכים להיות במצב כזה. הוא קובע כי על החיילים לבקש שלא לשהות יחד, ואם המפקדים מתעקשים – עליהם לעמוד על שלהם.

"אם מכריחים אותם – עליהם להתעקש, אפילו אם ישלחו אותם לבית הסוהר", פוסק הרב אבינר. הוא מוסיף כי מציאות כזו נחשבת ל"הזניה" של המערכת: "אין זו כוונתם של הממונים בצה"ל, אבל לצערנו זו התוצאה".

אזהרה ליחידות המעורבות: "לא להתגייס כלל"

בסיום דבריו, הרב אבינר מציב תמרור אזהרה למערכת הצבאית כולה ומנחה את החיילים הדתיים להימנע מלכתחילה מגיוס ליחידות שאינן שומרות על גדרי ההלכה. "ואם המצב הזה נעשה קבוע, יש להורות לחיילים שלא להתגייס כלל ליחידות האלה. כבר יש חיילים דתיים שאינם מתגייסים לתותחנים ולא לאיסוף קרבי, וייתכן שגם לא לשריון".

את דבריו הוא חותם בתזכורת על חשיבות הקדושה במחנה הצבאי: "'והיה מחניך קדוש כי ד' אלוקיך מתהלך בקרב מחניך', וד' אינו מתהלך בהאמר במצב כזה. ד' ישמרנו!".

המכתב המלא של הרב שלמה אבינר

האם מותרת שהייה בהאמר של שלושה חיילים וחיילת אחת, שהיא נהגת או פרמדיקית, משום ייחוד?

ודאי אסור. לאו דווקא מצד דיני ייחוד, כי אשכנזים מתירים ייחוד של אישה ושלושה גברים, ואילו ספרדים אוסרים (שו"ע אה"ע כב, ה). אמנם אפשר היה לטעון שבשעת הדחק גם ספרדים יכולים להקל.

אבל כל זה לא שייך לעניין, כי כאשר "גס לבו", הדבר אסור (ב"ש שם ס"ק יג). "גס לבו" אין הכוונה שמדבר בגסות, אלא הכוונה: הם רגילים זה לזה, הם ידידים, הם חברים.

והשאלה כאן אינה רק על ייחוד, אלא היא שאלה שצריך להתרחק מאוד מאוד, כמו שכתוב ברמב"ם הלכות איסורי ביאה פרק כא, שו"ע אה"ע סי' כא, וקצשו"ע קכב, ח. גם אסור להסתכל על אישה, אסור להרבות בשיחה, אסור לצחוק יחד וכו', מה שאי אפשר להימנע ממנו בשהייה יחד במשך שמונה שעות.

זה דומה למשל חז"ל על האב שקנה לבנו חנות בשמים ברחוב בתי הבושת. תפס אותו בחטא וכעס עליו. אמר לו החכם: מה חשבת?!

כמובן, בנידון שלנו החיילת אינה זונה חלילה, וגם החיילים אינם במצב כזה, אבל אי אפשר לצפות מהם שלא יחטאו.

כבר כתב חוקר צה"ל שיש בזה "הזניה". אין זו כוונתם של הממונים בצה"ל, אבל לצערנו זו התוצאה.

ולכן יש לעצור זאת לחלוטין, ואסור לחיילים להיות במצב כזה. יש לבקש שלא יהיו יחד, ואם לא מקשיבים, צריך לומר שזה נגד ההוראות של השרות המשותף. ואם מכריחים אותם – עליהם להתעקש, אפילו אם ישלחו אותם לבית הסוהר.

ואם המצב הזה נעשה קבוע, יש להורות לחיילים שלא להתגייס כלל ליחידות האלה. כבר יש חיילים דתיים שאינם מתגייסים לתותחנים ולא לאיסוף קרבי, וייתכן שגם לא לשריון.

"והיה מחניך קדוש כי ד' אלוקיך מתהלך בקרב מחניך" (עפ"י דברים כג, טו), וד' אינו מתהלך בהאמר במצב כזה.

ד' ישמרנו!

"אין שום גורם שאחראי על קדושת המחנה"

מפורום נשות לוחמים למען קדושת המחנה בארגון חותם נמסר לעולם קטן:

"פסק הרב אבינר שליט"א מעיד כ-1000 עדים על המצב החמור בשטח, לפיו אין כיום שום גורם שאחראי על קדושת המחנה בצה"ל, ואין מי שיעמוד מול האג'נדה הרדיקלית של יוהל"ם לעירבוב המינים בכל יחידות הצבא.

הדבר גורר פגיעה חמורה ביכולת של שומרי מצוות לשרת כהלכה ועוד בימים בהם המערכת מתיימרת להטיף על גיוס חרדים.

אנו קוראות לשר הביטחון ישראל כ"ץ מהליכוד למנות גורם אחראי בצה"ל שידאג לשומרי מצוות ולקדושת המחנה כהלכה בצה"ל כצבא יהודי."