הבוקר (ראשון) דווח כי בנגלדש, המדינה המוסלמית מדרום אסיה, מצטרפת רשמית למאמצים הבינלאומיים לשיקום רצועת עזה. היועץ לביטחון לאומי של בנגלדש, חלילור רחמן, נועד בוושינגטון עם בכירים בממשל האמריקני והעביר מסר ברור: בנגלדש מעוניינת לקחת חלק פעיל בכוח הייצוב הבינלאומי שיוצב ברצועה לאחר מיטוט שלטון הטרור של חמאס.
ציר מוסלמי בדרך לרצועה
המהלך הזה הוא חלק מיוזמה רחבה שמובילה ארצות הברית במסגרת תוכנית טראמפ לעזה. כבר באמצע דצמבר 2025 התקיימה פסגה סגורה בדוחא בהשתתפות נציגים מכ-45 מדינות, שם הוצג מתווה ראשוני לכוח שיפקח על הפסקת האש ופירוז הרצועה. בנגלדש היא לא לבד; מדינות נוספות כמו אינדונזיה, פקיסטן ואזרבייג'ן כבר הביעו עניין דומה, כשהמטרה היא ליצור כוח רב-לאומי שיורכב ממדינות מוסלמיות ואירופאיות כאחד.
מי יפרק את חמאס?
למרות ההתלהבות הבינלאומית, בדרגים הביטחוניים בישראל מביעים ספק גדול לגבי האפקטיביות של המהלך. בדיון ביטחוני שנערך לאחרונה, הרמטכ"ל אייל זמיר הביע סקפטיות באשר ליכולת של כוח בינלאומי באמת לפרק את חמאס מנשקו. זמיר הדגיש בפני ראש הממשלה נתניהו כי צה"ל חייב להיערך לתרחיש שבו חיילנו יידרשו לבצע את הפירוז בעצמם, כדי למנוע מצב שבו ארגוני הטרור ירימו ראש מחדש בחסות המדינות הזרות.
שוטרים ערבים במקום מחבלים
אחת ההצעות שעלו מצד האיחוד האירופי היא להרחיב את הכשרת השוטרים הערבים מיהודה ושומרון, כך שיוכלו לפעול גם בעזה כחלק מאותו כוח ייצוב. בשלב זה עדיין לא ברור מה יהיה היקף הכוחות של בנגלדש והאם המדינה תשלח לוחמים או תסתפק בסיוע לוגיסטי והדרכה. הדיפלומטים המערביים מודים כי שאלות רבות נותרו פתוחות, וביניהן מידת הסמכות של הכוחות ומה יהיה הקשר בינם לבין גורמי הביטחון המקומיים.
