הדרך אל האהבה עוברת דרך המעשים | פרשת ויצא עם הרב חיים וולפסון

ראש ישיבת ההסדר ירוחם עוסק בחלום יעקב ובדרך שבה הקשר עם הקב"ה נבנה - מהעשייה והערכים, דרך תחושת השליחות, ועד לרגע שבו האדם מצליח לגעת באהבה עצמה

הרב חיים וולפסון. צילום: ישיבת ההסדר ירוחם

הרב חיים וולפסון, ראש ישיבת ההסדר ירוחם, עוסק בחלום יעקב ובסדר שבו התורה מתארת אותו: תחילה הסולם, אחר כך המלאכים ורק לבסוף – "והנה ה' נצב עליו". לדבריו, ההדרגה הזאת מתארת גם את הדרך שבה האדם נפתח לקשר עם הקב"ה. בתחילת הדרך האדם פוגש את ה"מלאכים" – הכוחות, הערכים והשאיפות שמניעים אותו לפעול בעולם. הוא רוצה לבנות, להשפיע ולהוביל תהליכים גדולים, ולעיתים אף מרגיש שהוא עצמו נעשה מעין סולם המחבר בין הארץ לשמים.

אלא שבתוך העשייה יכולה להתפתח גם תחושה שהכול תלוי באדם עצמו. רק כשהוא מצליח להרים את העיניים מעבר למטרות ולמעשים מתגלה "והנה ה' נצב עליו" – והוא נזכר בשביל מי ולשם מה הוא פועל. ראש הישיבה משווה זאת לשיחה המפורסמת בין טוביה החולב לגולדה: הוא מבקש לדעת אם היא אוהבת אותו, והיא משיבה בשלושים שנה של בישול, ניקיון וחיים משותפים. המעשים מלאים באהבה, אבל לפעמים מתעורר גם הצורך לעצור ולגעת באהבה עצמה.

עם זאת, הרב וולפסון מדגיש שאי אפשר לדלג על הסולם ולרצות להגיע מיד אל הרגש. אדם יכול לומר שהוא אוהב את הקב"ה ולהתפלל בהתלהבות, אך בלי המערכת של עשייה, אחריות ומחויבות – משהו בקשר נשאר חסר. "אל הלב שמאחורי הכלים מגיעים על ידי המעשים", מסביר הרב. דווקא מתוך ההשקעה היומיומית, העבודה והפעולה בעולם, יכול להיפתח בהמשך גם המקום שבו האדם מרים את העיניים ומבין מה עומד בשורש הכול.

את אותו מהלך מוצא הרב גם בנדרו של יעקב: "והיה ה' לי לאלהים". אף שהקב"ה כבר הבטיח ללוות אותו, יעקב חושש מהרגע שבו ישוב לבית אביו, יעמוד בזכות עצמו ויקבל כוח לפעול בעולם. לדברי הרב וולפסון, החשש הוא שמא דווקא בתוך ההצלחות, המטרות והשליחות הגדולה האדם ישכח את התלות שלו בקב"ה ואת הקשר שנמצא מתחת לכל העשייה. לכן יעקב מבקש שגם כשיהיה לו סולם שלם של מעשים והישגים, **הקשר עם הקב"ה יישאר הדבר החשוב שמעל הכול – האהבה שבשורש המעשים עצמם.

האהבה האמיתית דורשת גם צמצום | פרשת תולדות עם הרב חיים וולפסון

guest
0 תגובות
עוד כתבות שיעניינו אותך