תודה על התזכורת הזו, שקיבלתי ביום שני השבוע: "שלום סיון, שמי מזל, בת להורים שעלו מאתיופיה. היום כ"ט בחשוון. חג להסיגד. והדבר שאנחנו הכי צריכים עכשיו בישראל, לדעתי, זה סיגד. 50 יום בדיוק לאחר יום הכיפורים היהודים נהגו להתכנס ליום תפילה וחשבון נפש, בציפייה לגאולה. בלי חג הסיגד היום, לא היינו בכלל זוכרים ש-50 יום חלפו מאז היום הקדוש, שבו החלטנו והבטחנו לתקן ולשפר.
"באתיופיה הורינו היו מכבסים את בגדיהם הלבנים, ובפשטות וענווה צועדים אל הר גבוה, כשעל גביהם אבנים המסמלות את עול עוונותיהם הכבדים. בפסגת ההר, מנהיגי העדה הובילו תפילות. הם עודדו את הקהל לשמירת מצוות, למרות קשיי הגלות. והם גם הבטיחו: בסוף נשוב לירוסלם, לירושלים. "אז קיבלנו תזכורת לכולנו: לחשב מסלול מחדש. להתפלל. להיזכר בכל ההבטחות מתחילת השנה. לנקות את מה שכבר התחיל להתלכלך. ולראות עד כמה גם היום ירושלים נמצאת בלב שלנו, בתפילה לגאולה שלמה".
בשבת נפטר הרב איתמר שוורץ, שכתב את סדרת הספרים המופלאה 'בלבבי משכן אבנה'. הוא עצמו היה צנוע ולא מפורסם כלל, אבל השיטה הזו, שכונתה "בלבבי", נכנסה ללבבות רבים מאוד. הנה רק כמה פסקאות מתוך כל האוצרות שהשאיר: "יסוד העבודה של האדם בעולמו הוא להפוך את הידיעות – להרגשות. כל אחד יודע שיש בורא לעולם, שמשגיח ומנהיג. השאלה היא לא מה האדם יודע, אלא מה האדם מרגיש. האם הוא חי את הדברים?"
"כאשר אדם מפחד כל הזמן מהעתיד, מאחרים, ממה יאמרו עליו, הוא בעצם משליך את עצמו כל הזמן על הגורמים החיצוניים בעולם. ככל שהביטחון בבורא גדל – כך המנוחה האמיתית של הנפש גדלה. זו השמחה האמיתית, והשלווה האמיתית". "החיפוש אחרי האמת לא נעשה בחוץ. כשאדם מחפש – עליו להפנות מבט פנימה, למעמקי הנפש שלו. שם, במקום השקט, בנקודה הפנימית ביותר של הלב – נמצאת שכינה". לזכרו.
כל האימהות של האומה שלנו לא גדלו בסביבה טובה
רק השנה שמתי לב לזה: כל האימהות של האומה שלנו לא גדלו בסביבה טובה. הן בחרו בעצמן בדרך הזו. אברהם ושרה, הזוג היהודי הראשון, חיפשו את אלוקים, שמעו את הקריאה "לך לך" והחלו להפיץ אמונה וצדקה ואור. בשבוע שעבר קראנו שהבן שלהם יצחק התחתן עם רבקה, וחכמינו מכנים אותה "שושנה בין החוחים". כלומר, פרח שצומח בין הרבה קוצים. יופי שצומח בתוך הרבה לכלוך. רבקה גדלה בסביבה של עבודה זרה ושחיתות, אבל הייתה צדיקה בין כל הרשעים.
ובדור הבא – האימהות הן רחל ולאה. גם הן שושנים טובות, אחיות צדיקות, שצומחות בסביבה רעה ביותר. זה מסר גדול לכל אחד ואחת: נסיבות החיים משפיעות, תנאי הפתיחה חשובים, וגם החינוך שאנחנו מקבלים הוא דבר יקר מאוד, אבל בסוף לא משנה מאיפה באת, אפשר לבחור נכון. אפשר אפילו להיות שרה אימנו, רבקה אימנו, רחל אימנו ולאה אימנו. התורה לא מספרת על ה"ייחוס" שלהן, אלא דווקא מדגישה את הבנייה העצמית. אלה האימהות שלנו. שנזכה.
הקסם המיוחד של ההסתכלות מעבר
המטפלת החברתית גל כהן כותבת: "'את מרגישה טוב? את נראית קצת טרודה'. 'יש לכם בר מצווה השבת. יעזור לך שאני אכין עוגה?' 'לא הגעת אתמול לעבודה. הכול בסדר?' האם יצא לכם לשמוע שאלה כזאת? אף אחת מהשאלות האלה לא חייבת להישאל, אבל כל אחת מהשאלות האלה מרחיבה את הלב.
"אתם מוזמנים לנסות לעצור פעם אחת במהלך היום הקרוב ולחשוב איך אפשר להמשיך כך את דרכה. איך גם אנחנו יכולים לראות ולעשות טיפה יותר"
"זוהי הסתכלות של 'מעבר', ולכן יש בה קסם מיוחד. יש כאן הגדלת ראש, יכולת להיכנס לליבו של הזולת, להבין אותו ולקלוט מה הוא צריך, גם אם הוא לא אומר זאת במפורש. "רגישות חברתית כזו היא 'שריר' שתמיד אפשר לשכלל אותו, בכל גיל ושלב. בשבת שעברה קראנו על אליעזר שמחפש כלה ליצחק אבינו. הוא מגיע לבאר ומבקש מרבקה לשתות. הוא מבקש מים רק לעצמו, אבל רבקה לא סתם עושה וי על הבקשה שלו, היא רואה מעבר: 'וַתֹּאמֶר: גַּם לִגְמַלֶּיךָ אֶשְׁאָב'.
"המילה 'גם' היא משמעותית. רבקה שומעת את מה שלא נאמר. היא מתבוננת ומבינה שגם הגמלים של אליעזר כאן ובוודאי גם הם צמאים. היא מחפשת איך אפשר לעזור הכי טוב, גם כשלא ביקשו ממנה בפירוש. "מי לא היה רוצה חבר כזה? חברה כזאת? אישה ובעל כאלה? אנחנו זכינו באימא כזאת. רבקה אימנו. אתם מוזמנים לנסות לעצור פעם אחת במהלך היום הקרוב ולחשוב איך אפשר להמשיך כך את דרכה. איך גם אנחנו יכולים לראות ולעשות טיפה יותר".
בתוך הסערות אנחנו מתקדמים
משה קצב ריגש אותי השבוע. משה קצב הוא טכנאי מזגנים ירושלמי, מנהל חברת 'אדיר המיזוג'. עם השם הזה, ועם ניסיון רב, הוא מסתובב לאחרונה בין הרבה לקוחות שמתלוננים על אותה תקלה במזגן: משהו בפנים נסתם. הוא היה אצל השכנים שלנו, ואז אצלנו, ותוך כדי הוצאת כל הלכלוך שהצטבר בתוך המזגן, אמר לי בחיוך מאושר: "זה סימן שבונים את ארץ ישראל".
מתברר שתנופת הבנייה המסיבית משפיעה באופן ישיר על תפקוד מזגנים. "אנשים קוראים לי יותר ויותר, כי המזגן פתאום לא מוציא אוויר או לא מקרר מספיק טוב. ואני מסביר להם שהמזגן פשוט שואב את כל האבק של ירושלים מכל אתרי הבנייה. זה הרי מדהים: כאן מסביב תהיה רכבת קלה, שכונות, בניינים חדשים. המזגן מרגיש את זה. הוא נחלש כי אנחנו לא מפסיקים לבנות".
הוא סיפר על חברים שלו בתחום, בערים אחרות שיש בהן תנופת בנייה, שמסבירים ללקוחות את אותו הסבר. קל להתעצבן, אבל לדבריו אלה חבלי לידה של הארץ. סימן לצמיחה בלתי פוסקת. תסתכלו מסביב. בתוך כל הסערות אנחנו מתקדמים. כמעט בכל מקום בארץ רואים את הנוף היפה ביותר – המנופים. בכל קיבוץ יש הרחבה, בכל עיר נבנית עוד שכונה, כל בניין ישן עובר תמ"א בדרך להיות מגדל רב-קומות. הטכנאי משה קצב כמובן הסביר גם איך לנקות את הפילטרים ואת המנוע, והמזגן שלנו אכן עובד עכשיו הרבה יותר טוב, אבל הוא צודק. זו אחת התקלות המשמחות שנתקלתי בהן.
כסלו הוא חודש של ניסים ואור
השבוע החל חודש כסלו, החודש השלישי בשנה. כמה תזכורות: כסלו הוא חודש של ניסים ואור, של תפילות וישועות. חג החנוכה שחל בו מלמד אותנו שהכול יכול לקרות, גם דברים שנראים בלתי אפשריים יכולים להפתיע לטובה. עם קטן של יהודים בעלי אמונה וגבורה יכול להביס את האימפריה היוונית האדירה. כד שמן קטן יכול להאיר לשמונה ימים.בתקופה הזו הימים קצרים והכול מחשיך מוקדם. חכמינו ממליצים, בלילות הארוכים האלה, לנצל את הזמן וללמוד עוד תורה, להכניס עוד אור.
הרב אברהם יצחק הכהן קוק, שכתב משפט לכל חודש, כתב לחודש כסלו את המשפט הזה: "גבורת אמת תימצא – רק במקום שאור אלוקים שמה". גבורת החשמונאים, הוא מסביר, לא הייתה מבוססת על כוח או על עזרים חיצוניים, הם היו מעטים וחסרי אמצעים, אבל הם היו מחוברים לאלוקים, ולכן הם ניצחו. גבורת אמת תלויה בקשר לאלוקים. חודש טוב.
