בורסת תל אביב נמצאת בלב נפילה מתמשכת שמלווה את המסחר הישראלי מאז הבחירות לכנסת. מדד ת"א 35 איבד עד שעת צהריים 2.9%, ת"א 125 ירד ב-2.77% ות"א 90 נחלש ב-2.34% – אך הפגיעה הקשה ביותר נרשמת במדד הבנקים, שצנח בכ-3.4%.
מאז הבחירות, שהתקיימו ב-27 באוקטובר והותירו אחריהן אי-ודאות פוליטית וחשש מקושי בהקמת ממשלה יציבה, איבדו המדדים המרכזיים כ-8% מערכם – ירידה דומה נרשמה גם במדד הבנקים. בענפי הבנייה והביטוח, הרגישים במיוחד למצב המשק המקומי, נרשמו נפילות חדות אף יותר – כ-16%. גם פרמיית הסיכון של ישראל, שמשקפת את רמת הסיכון שמייחסים המשקיעים למדינה, עלתה עוד לפני הבחירות ולא ירדה מאז פורסמו התוצאות.
18 מיליארד שקל ביום מסחר אחד
לירידות הפוליטיות מצטרף היום גם גורם טכני: העדכון החצי שנתי של הרכבי המדדים בבורסה. בבורסה העריכו שמחזור המסחר במניות עשוי להגיע לכ-18 מיליארד שקל – קפיצה חדה מול כ-5.4 מיליארד שקל אתמול, וממוצע יומי של כ-4.7 מיליארד שקל מתחילת השנה. חלק ניכר מהפעילות צפוי להתרכז בשלב הנעילה של המסחר.
הסיבה טכנית: קרנות סל וקרנות מחקות נדרשות להתאים את ההחזקות שלהן להרכבים ולמשקלים החדשים של המדדים, גם אם מנהל הקרן סבור שמניה היוצאת מהמדד ראויה דווקא לקנייה. כשאין מספיק קונים במחיר מסוים, המחיר עלול לרדת עד שיימצא ביקוש – כך נוצר לחץ מכירות שלא בהכרח קשור לביצועי החברה עצמה. עם זאת, עדכון המדדים אינו ההסבר המלא לירידות הרחבות בשוק, שנובעות בעיקר מהחשש הפוליטי.
במסגרת העדכון יצטרפו אל על ודוראל למדד ת"א 35 היוקרתי, בעוד דמרי, קנון ושופרסל יעברו ממנו לת"א 90. גם מניות שנשארות במדדים מושפעות משינויי המשקל: הגדלת משקלה של פאלו אלטו צפויה ליצור ביקושים של כ-900 מיליון שקל, ואילו התאמת משקלה של טבע לתקרה המותרת צפויה ליצור היצעים של כ-1.3 מיליארד שקל. במדד ת"א 125 ירדו היום 111 מתוך 125 המניות.
דווקא הזרים קונים
בתוך הים האדום שמלווה את המסחר מתברר נתון מפתיע: המשקיעים הזרים, שניתן היה לצפות שימהרו להוציא את כספם מישראל, עשו בדיוק ההפך. מאז הבחירות ועד ה-4 בנובמבר הם רכשו מניות בתל אביב בהיקף נטו של כ-894 מיליון שקל – רובו בסקטור הפיננסי.
ניסן אברהם, כלכלן ביחידת המחקר של הבורסה, כתב בסקירה כי "למרות הירידות בבורסה, היחלשות השקל ואי-הוודאות הפוליטית, המשקיעים הזרים רכשו מניות בתל אביב בהיקף נטו של כ-894 מיליון שקל מאז הבחירות, בעיקר לסקטור הפיננסי החשוף במידה רבה להתפתחויות במשק המקומי". מתוך סך הרכישות, כ-630 מיליון שקל הופנו לענפי הפיננסים: 276 מיליון שקל למניות ביטוח, 248 מיליון שקל לבנקים ועוד 106 מיליון שקל לחברות שירותים פיננסיים – ענפים שתלויים במידה רבה במצב המשק הישראלי.
הגופים המוסדיים הישראלים, שמנהלים את כספי הפנסיה והחיסכון של הציבור, בחרו בכיוון הפוך לגמרי. הם רכשו מניות בהיקף נטו של כ-100 מיליון שקל בלבד, אך דווקא מכרו מניות בנקים בכ-137 מיליון שקל וביטוח בכ-111 מיליון שקל – ובמקביל קנו מניות טכנולוגיה בכ-380 מיליון שקל ומניות נדל"ן ובנייה בכ-106 מיליון שקל. קרנות הנאמנות הלכו באותו כיוון ומכרו מניות בהיקף נטו של כ-470 מיליון שקל, מתוכן כ-171 מיליון שקל בענף הביטוח; קרנות הסל, לעומת זאת, רשמו רכישות נטו צנועות של כ-43 מיליון שקל.
ההבדל בין התנהגות הזרים למוסדיים הישראלים מוסבר בין היתר בכך שחברות הטכנולוגיה, שאליהן הפנו המוסדיים חלק מהכסף, פועלות בעיקר בשווקים בינלאומיים ותלויות פחות במצב הכלכלי בישראל – בניגוד לבנקים ולחברות הביטוח.
עוד באותו נושא
