אינטל הודיעה הערב (שני) כי תרכוש את החברה הישראלית קלאסיק (Classiq), שפיתחה מערכת הפעלה למחשבים קוונטיים, תמורת כ-2.2 מיליארד דולר נטו. ענקית השבבים מדווחת על סכום ברוטו של 2.3 מיליארד דולר, אך לפי ההערכות יורד הסכום בפועל בעקבות כ-100 מיליון דולר שנותרו בקופת החברה מגיוסים קודמים. זו עסקת הרכישה הגדולה ביותר אי פעם בתחום המחשוב הקוונטי, והרכישה הגדולה ביותר שמבצעת אינטל בישראל מאז שקנתה את מובילאיי ב-15.3 מיליארד דולר ב-2017.
קלאסיק נוסדה ב-2020 על ידי המנכ"ל ניר מינרבי יחד עם יהודה נווה, שמשמש סמנכ"ל הטכנולוגיות, ובנו אמיר נווה, סמנכ"ל המוצר. החברה, שמעסיקה כ-130 עובדים וגייסה עד כה יותר מ-200 מיליון דולר (כולל סבב של 137 מיליון דולר בשנה שעברה), פיתחה תוכנה המאפשרת למפתחים לכתוב קוד ולהריץ אותו על כל סוג של מחשב קוונטי – בין אם מדובר בטכנולוגיית אטומים, יונים כלואים, פוטונים, מוליכי-על, ננו-צינוריות פחמניות או רשתות טופולוגיות.
בין לקוחות החברה נמנים BMW, שפיתחה על גבי המערכת סימולציות נסיעה לרכבים; בנק HSBC, שבנה אפליקציה לגילוי הונאות; הבנק האיטלקי אינטסה סאן-פאולו, שמתמחר אופציות בטווחי זמן קצרים יותר; וכן סיטיבנק, דלויט, רולס-רויס ו-AT&T. לצדם יש לקלאסיק מעל 600 לקוחות אקדמיים, בהם מעבדות המחקר של MIT ו-UCL. החברה מכנה את עצמה ה"מיקרוסופט" של עולם הקוונטים, והמתחרה המשמעותית היחידה שלה היא מערכת ההפעלה קיסקיט של IBM.
"הבית השני שלנו" – ענקית השבבים מקימה קמפוס חדש ועצום בישראל
מהחומרה ועד התוכנה
"החבירה לקלאסיק הופכת את קבוצת המחשוב הקוונטי של אינטל לעסק מחשוב קוונטי מלא, מהחומרה ועד התוכנה", אמר מנכ"ל אינטל ליפ-בו טאן. מנכ"ל קלאסיק ניר מינרבי תיאר את המהלך במונחים דומים: "המהפכה הזאת היא המעבר מהמדע להנדסה, וכשחושבים על הנדסה חושבים על אינטל". קלאסיק תהפוך למרכז הפיתוח העולמי של אינטל בתחום הקוונטי, שמתמקד בטכנולוגיית קיוביטים מבוססת ספין – שיטה המבוססת על כיוון הסיבוב של חלקיקים תת-אטומיים. כבר יותר מעשור מנסה אינטל לתרגם את היתרון שלה בייצור רכיבים מבוססי סיליקון להישג גם בעולם הקוונטי.
לא כל רכישה קודמת של אינטל בישראל הצליחה: החברה רכשה את הבאנה לאבס ב-2 מיליארד דולר ואת גרנוליייט ב-650 מיליון דולר, אך האחרונה נסגרה ועובדיה פוטרו אחרי שהשילוב במוצרי אינטל לא צלח. בחברה בטוחים שליפ-בו טאן, המכהן כמנכ"ל כשנה וחצי, מביא רוח חדשה: מניית אינטל זינקה כ-140% מתחילת השנה והתקרבה לשווי של חצי טריליון דולר, על רקע שמועות על חזרתה לייצור שבבים עבור אפל ועבור ענקיות טק נוספות, וחוזים עם ממשלת ארה"ב ועם מערכת הביטחון והחלל האמריקאית. העסקה מתפרסמת ימים ספורים לפני שאינטל תדווח ביום חמישי על תוצאות הרבעון השלישי שלה.
מי מרוויח מהעסקה
לפי רשם החברות, המרוויחה הגדולה מהעסקה היא קרן אנטרי קפיטל של אבי איל ורן אחיטוב, המחזיקה כ-15% ממניות קלאסיק ותקבל החזר של כ-330 מיליון דולר. קרן טים אייט, שההשקעה בה מובילה שרית פירון, מחזיקה כ-8% ותרוויח כ-180 מיליון דולר, וקבוצת הפניקס, עם כ-7% מהמניות, צפויה לקבל מעל 150 מיליון דולר – פי עשרה מהשקעתה המקורית. כלל, שהשקיעה כ-5 מיליון דולר בלבד, תרוויח גם היא כמה עשרות מיליוני דולרים.
המייסדים יהודה ואמיר נווה מחזיקים יחד כ-9% מהמניות, והמנכ"ל ניר מינרבי כ-3.5%, בעוד שעובדי החברה מחזיקים באופציות המהוות כ-15%-20% מהון המניות וצפויים לקבל תגמול נוסף בעקבות הרכישה. פרט מעניין בעסקה: בין המשקיעים המוקדמים בקלאסיק נמצא לא אחר מאשר ליפ-בו טאן עצמו – שהפך בינתיים למנכ"ל אינטל ועומד כעת מאחורי רכישת החברה שהוא השקיע בה.
ישראל במרכז מרוץ הקוונטי
קלאסיק עקפה בעסקה את אוקספורד איוניקס, שנמכרה בכמיליארד דולר ל-IonQ האמריקאית בשנה שעברה, ואת קוונטום סירקיטס שנמכרה ל-D-Wave תמורת 550 מיליון דולר מוקדם יותר השנה. תשע מתוך 17 רכישות קוונטום שנרשמו מאז 2022 בוצעו על ידי IonQ, אך העסקה הנוכחית היא הראשונה שמבצעת ענקית טכנולוגיה אמריקאית מהשורה הראשונה. גוגל ו-IBM ממשיכות לפתח שבבים קוונטיים מבוססי מוליכי-על בלי לרכוש חברות, ואילו אנבידיה בחרה שלא לפתח מחשב קוונטי משלה, ובמקום זאת משווקת את מערכת ההפעלה Cuda Quantum ככלי גישור לסימולציה או למחשבים קוונטיים של חברות אחרות.
מעבר למשמעות עבור אינטל, העסקה ממצבת את ישראל כאחד ממוקדי הפיתוח המרכזיים בעולם למחשוב קוונטי. לצד קלאסיק פועלות בישראל קוואנטום משינס, בעלת נתח השוק הגדול בעולם במערכות בקרה למחשבים קוונטיים; קדמא, שהדגימה לאחרונה עם IBM יכולות תיקון שגיאות; קוואנטום ארט, המתחרה בחברה האמריקאית הבורסאית Quantinuum בתחום היונים הכלואים; Qfactor ו-QXL הפועלות בתחום האטומים הקפואים, כאשר האחרונה מפתחת גם חיישני מיקום וזמן ליישומים ביטחוניים; וקוואנטום טרנסיסטורס, המפתחת שבב קוונטי מבוסס סיליקון. רבות מהחברות הוקמו על ידי בוגרי מעבדות קוונטום במכון ויצמן, האוניברסיטה העברית ואוניברסיטת תל אביב.
תוכנית הקוונטום הלאומית, שסייעה בהקמת חלק מהחברות הללו, הגיעה השנה לסיומה, וכעת בתעשייה מצפים לחידושה לחמש השנים הבאות ולגיוס מאות מיליוני שקלים נוספים מתקציב המדינה. בארה"ב, לשם השוואה, השקיעה הממשלה השנה 2 מיליארד דולר בתשע חברות קוונטום אמריקאיות ואוסטרליות.
עוד באותו נושא
