הקשר בין חלקים מהחברה הבדואית בנגב לרשות הפלסטינית עומד במרכז דוח חדש של צוות בין-משרדי, שמתריע מפני סיכון ביטחוני וחברתי מתמשך וממליץ על שורת צעדי אכיפה חריגים.
הדוח גובש בידי הצוות הבין-משרדי לקשרי הבדואים בנגב, יהודה ושומרון ורצועת עזה ולתהליכי הפלסטיניזציה, שהוקם מכוח החלטת ממשלה 3376 מספטמבר 2025, ועומד בראשות מנכ״ל משרד התפוצות והמאבק באנטישמיות אבי כהן סקלי.
לפי הנתונים המוצגים בדוח, כ-22% מהאוכלוסייה הבדואית בנגב – יותר מ-70 אלף בני אדם – הם בעלי זיקה פלסטינית, כלומר מי שמוצאם מהרשות הפלסטינית או צאצאיהם. כ-85% מתוכם הם צעירים בני הדור השני והשלישי.
ממצאי השב"כ: אלפי מעורבים בטרור
אחד הממצאים החמורים בדוח מבוסס על חוות דעת ביטחונית שהגיש שירות הביטחון הכללי לצוות. לפי הדוח, מאז 2001 היו מעורבים בטרור יותר מ-1,200 בעלי זיקה פלסטינית מקרב החברה הערבית בישראל, בני הדור הראשון, השני והשלישי.
הדוח מציין גם כי מתוך שמונה פיגועים חמורים שביצעו בדואים בין השנים 2015 ל-2026, ארבעה בוצעו בידי בדואים בעלי זיקה פלסטינית מובהקת. לדברי הצוות, חלקם של בעלי הזיקה הפלסטינית בקרב המעורבים בפיגועי טרור עממי ובהפרות סדר אלימות גבוה באופן ניכר מחלקם היחסי באוכלוסייה.
שהייה בלתי חוקית ונישואים פוליגמיים
הצוות מצביע על שני גורמים מרכזיים המזינים את תהליכי הפלסטיניזציה: שהייה בלתי חוקית של פלסטינים ביישובי הבדואים בנגב, ונישואים פוליגמיים לנשים פלסטיניות. לפי ההערכה בדוח, בין 7,000 ל-10,000 נשים פלסטיניות מתגוררות כיום בישראל במשפחות פוליגמיות.
נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנת 2023 מצביעים על 7,159 גברים החשודים כפוליגמים במחוז דרום, וכ-16,250 נשים החשודות כנשואות להם. כ-2,400 מהנשים חסרות מעמד בישראל, ולכן נחשדות כפלסטיניות. הצוות מדגיש כי מדובר בהערכת חסר, וכי היקף התופעה בפועל גדול יותר.
39 המלצות: מבדיקת שלילת אזרחות ועד פיקוח על המעברים
לנוכח הממצאים, גיבש הצוות 39 המלצות בתחומי האכיפה, האזרחות, המעברים, איחוד המשפחות, הפוליגמיה וההשכלה. בין ההמלצות: לבחון שלילת הזכאות לאזרחות של צאצאי אזרחים ישראלים במקרים שבהם ההורה השני שוהה בישראל שלא כחוק או מנהל תא משפחתי פוליגמי, ולשקול חסימה מוחלטת של האפשרות להגיש בקשה למעמד במקרים של שהייה בלתי חוקית ממושכת או חוזרת.
בין ההמלצות הנוספות: צמצום מרבי של שירותים אזרחיים לשוהים בלתי חוקיים, למעט הצלת חיים וטיפול רפואי דחוף; אימות ביומטרי במעברים והקמת מנגנון דיווח על כניסה ויציאה משטחי הרשות הפלסטינית; והחמרת הענישה על נישואים פוליגמיים לנשים השוהות בישראל שלא כחוק, לרבות כלפי מארגני הנישואים. בתחום ההשכלה ממליץ הצוות להרחיב את אפשרויות הלימוד של צעירים בדואים במוסדות אקדמיים בישראל, ולבחון צמצום ההכרה בתארים ממוסדות פלסטיניים בתחומים רפואיים ופרה-רפואיים.
בדואי התגייס לצה"ל בשליחות אירגון טרור – ונשלח לעשרות שנים בכלא
הדוח חושף גם פערים משמעותיים באכיפה הקיימת, שחלק מההמלצות נועד לצמצם: בשנת 2025 נפתחו 1,123 תיקים בגין שהייה בלתי חוקית, אך רק 5% מהם עסקו בנשים, ובשנת 2026 ירד השיעור ל-3% בלבד. במעבר מיתר עוברים מדי יום כ-7,000 כלי רכב, רובם של בדואים אזרחי ישראל מהנגב, ובשנת 2025 נתפסו במעברים שבאחריות רשות המעברים 1,198 ניסיונות התחזות ושימוש בתיעוד מזויף.
אבי כהן סקלי, מנכ״ל משרד התפוצות והמאבק באנטישמיות ויו״ר הצוות, אמר כי "הדוח מציג לראשונה תמונת מצב מקיפה ומדאיגה של תהליכים דמוגרפיים, חברתיים וביטחוניים המתרחשים בנגב, ושל השלכותיהם על ביטחונה וחוסנה הלאומי של מדינת ישראל". לדבריו, "לא מדובר בתופעה נקודתית, אלא בתהליך מתמשך ורב-דורי, שעלולות להיות לו השלכות מרחיקות לכת על עתיד הנגב".
בסיכום הדוח מזהיר הצוות כי בתוך שנים ספורות עלולה החברה הבדואית בנגב להגיע, להערכתו, לנקודת אל-חזור מבחינת אימוץ הנרטיב הפלסטיני. לצד צעדי האכיפה, קורא הצוות להרחיב את אפשרויות ההשתלבות של החברה הבדואית בישראל, ובייחוד בתחום ההשכלה הגבוהה, ולהגדיר גורם ממשלתי מוביל שיהיה אחראי למעקב, לתיאום ולבקרה על יישום ההמלצות.
עוד באותו נושא
