ראש הממשלה בנימין נתניהו פנה הערב (ראשון) לרמטכ"ל רב-אלוף אייל זמיר, לראש השב"כ וליועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה, בדרישה לפתוח בחקירה מקיפה נגד המשתתפים בסרט "נז"א" ולהעמידם לדין. לפי הודעת לשכת ראש הממשלה, נתניהו דורש לבחון עבירות ביטחון מידע חמורות, הוצאת דיבה פלילית ופגיעה באינטרסים המדיניים והביטחוניים של ישראל.
בהודעתו תקף נתניהו את הסרט ואת האופן שבו הוא מציג את פעילות צה"ל במהלך המלחמה ברצועת עזה. ראש הממשלה מסר: "הסרט מגולל עלילה שקרית, מטעה ומגמתית שמוציאה דיבה רעה על מדינת ישראל ועל צה״ל בעולם ופוגעת פגיעה קשה במעמדה של ישראל".
הדרישה החדשה מגיעה לאחר שבועות של ביקורת מצד בכירים בישראל על הסרט התיעודי, שהופק בשיתוף העיתון הבריטי "הגרדיאן" וזכה בפרס חבר השופטים המיוחד בפסטיבל ונציה. אלא שמאחורי הסרט עומדות לא רק טענות נגד פעילות צה"ל, אלא גם עדויות של אנשי צבא ומודיעין ישראלים, שמעוררות שאלות על האפשרות שנחשף מידע ביטחוני רגיש.
24 עדויות וסרט שעורר ביקורת בעולם
הסרט "נז"א", בבימוים של יובל אברהם ורחל שור, מתבסס על עדויות אנונימיות של 24 חיילים ואנשי מודיעין ישראלים, חלקם מיחידה 8200. המשתתפים מתארים את פעילות מערכי המודיעין והתקיפה במהלך המלחמה בעזה, כולל שיטות לאיתור מטרות, שימוש בטכנולוגיות מתקדמות והליכי אישור תקיפות שבהן קיים סיכון לפגיעה באזרחים.
שם הסרט, "נז"א", הוא ראשי תיבות של "נזק אגבי", מונח צבאי המתייחס לפגיעה צפויה בגורמים שאינם מטרת התקיפה. יוצרי הסרט מציגים טענות שלפיהן במהלך המלחמה אושרו תקיפות גם כאשר הייתה הערכה שמספר גדול של אזרחים עלול להיפגע. הסרט מתייחס גם לשימוש בבינה מלאכותית לצורכי מודיעין ולאופן שבו התקבלו החלטות על תקיפת מטרות ברצועה. צה"ל דוחה את הטענות המרכזיות וטוען כי הסרט מסלף את המציאות המבצעית.
הסרט הוקרן בפסטיבל ונציה בספטמבר וזכה לחשיפה בינלאומית נרחבת. בהמשך התקיימו הקרנות נוספות, בין היתר בניו יורק ובקליפורניה. יוצריו הגנו על אמינות העדויות וטענו כי הן מבוססות על תחקיר ממושך ועל מקורות בעלי היכרות עם תהליכי קבלת ההחלטות בצה"ל.
בצה"ל כבר החלו לבחון צעדים משפטיים
הדרישה של נתניהו אינה הצעד הראשון שננקט בישראל נגד הסרט. כבר ב-14 בספטמבר קיים הרמטכ"ל אייל זמיר התייעצות בנושא, הנחה את הפרקליט הצבאי הראשי לקדם פעולות משפטיות הנוגעות לסרט ולמעורבים בו, והורה על הקמת צוות להתמודדות עם הטענות המוצגות בו. בצה"ל החלו לבחון גם את האפשרות שבמהלך הכנת הסרט נחשף מידע שאסור בפרסום, בדגש על מידע הקשור ליחידה 8200.
בתחילת אוקטובר פרסם דובר צה"ל תגובה רשמית ומפורטת, שבה דחה את הטענות שהועלו בסרט. הצבא הבהיר כי הוראות הפתיחה באש מבחינות בין מחבלים לאזרחים בלתי מעורבים, וכי תהליכי התקיפה מחייבים לצמצם ככל האפשר את הסיכון לפגיעה באזרחים. בין היתר הכחיש צה"ל את הטענה שאושרה תקיפה שבה היה צפוי מותם של 500 אזרחים, והבהיר כי בינה מלאכותית אינה בוחרת באופן עצמאי מטרות לתקיפה.
גם הארגון המשפטי שורת הדין פנה בספטמבר ליועצת המשפטית לממשלה ולפרקליט המדינה בדרישה לפתוח בחקירה פלילית נגד המעורבים בהפקת הסרט ובפרסומו. הארגון, המייצג מאות מנפגעי מתקפת שבעה באוקטובר, ביקש לבחון את מעורבות היוצרים, המקורות והמשתתפים, ואף העלה אפשרות לעתירה לבג"ץ אם לא יינקטו צעדים.
מהומה בהקרנת 'נז"א' בהולנד: האם השכולה צעקה על יוצרי הסרט | צפו
כעת נתניהו דורש העמדה לדין
הפנייה הנוכחית של ראש הממשלה מבקשת לקדם את הטיפול בפרשה מעבר לבחינת הטענות נגד הסרט, גם למישור הפלילי. בניגוד להנחיות הקודמות שהתמקדו בבדיקת האפשרויות המשפטיות ובחשיפת מידע אסור, נתניהו דורש כעת חקירה מקיפה והעמדה לדין בגין שורת עבירות שלטענתו קשורות לסרט.
עם זאת, חשוב להבחין בין דרישת ראש הממשלה לבין החלטה משפטית שהתקבלה בפועל. עצם הפנייה אינה מעידה שכבר נפתחה חקירה פלילית בעקבותיה, ואינה מוכיחה שהמשתתפים עברו עבירה. בהודעת לשכת ראש הממשלה לא נמסרו שמות החשודים האפשריים, ולא פורט איזה מידע ביטחוני, אם בכלל, נחשף בניגוד לחוק.
במרכז הפרשה עומדות כעת שתי שאלות נפרדות: אמינות הטענות המוצגות בסרט על פעילות צה"ל, והאפשרות שמידע ביטחוני מוגן הועבר ליוצריו. נתניהו מבקש מהרשויות לבחון את אחריותם הפלילית של המעורבים, על רקע החשש לפגיעה בביטחון המדינה ובמעמדה הבינלאומי. השאלה אם דרישתו תוביל להליכים פליליים נמצאת כעת לפתחם של הגורמים המוסמכים.
