נשיא ארה"ב דונלד טראמפ הודיע הלילה (בין שישי לשבת) כי ארה"ב, דנמרק וגרינלנד הגיעו להסכם חדש בנוגע לביטחון האי הארקטי. לדבריו, ההסכם מעניק לוושינגטון "שליטה קבועה" בענייני הביטחון ומאפשר לה לפעול לאורך זמן כדי למנוע מיריבותיה דריסת רגל צבאית ואסטרטגית באזור. ההסכם צפוי להיחתם בשולי העצרת הכללית של האו"ם, אך עדיין נדרשים הליכים פרלמנטריים בדנמרק ובגרינלנד לפני כניסתו לתוקף.
טראמפ כתב כי "ההסכם נותן מענה מלא לכל החששות הרבים שלנו. לא תהיה לכך שום עלות עבורנו", והוסיף כי ארה"ב תקבל את היכולת לעשות את הדרוש להגנת גרינלנד וארה"ב. לדבריו, "שום יריב של ארה"ב לא יוכל לעולם להקים בסיס בגרינלנד, לנכוח בה צבאית או להשקיע בשטחה ללא אישורנו המפורש בכתב". לפי גורם במחלקת המדינה שצוטט ב-AP, ההסכם אוסר הקמת בסיסים של מדינות שאינן חברות בנאט"ו ומגביל השקעות של יריבות אמריקאיות.
השליטה הביטחונית מתרחבת – הריבונות לא עוברת
לצד דבריו הנחרצים של טראמפ, דנמרק וגרינלנד מדגישות כי ההסכם אינו מעביר את הריבונות על האי לארה"ב. ראש ממשלת גרינלנד ינס-פרדריק נילסן אמר שההסכמות מכירות בריבונות ובשלמות הטריטוריאלית של הממלכה ובזכות העם בגרינלנד להגדרה עצמית. גם בקופנהגן הבהירו שההסכם אמור לחזק את ביטחון האזור הארקטי וצפון האוקיינוס האטלנטי תוך שמירה על הקווים האדומים של הממלכה. הנוסח המלא עדיין לא פורסם, ולכן היקף הסמכויות המדויק של וושינגטון אינו ידוע בשלב זה.
טראמפ הודיע כי ארה"ב תתחיל באופן מיידי בפיתוח נוכחות צבאית גדולה יותר בגרינלנד, ואף ציין כי יש באי מספר אזורים המתאימים לכך. לדבריו, הפיתוח והבנייה ייעשו בשיתוף עם תושבי האי. "זה שטח אדמה גדול ובעל חשיבות אסטרטגית עליונה. נגן עליו בקנאות. זה חלום שהתגשם עבור ארצות הברית של אמריקה. חלום חשוב מאוד, היסטורי ומיוחד", כתב הנשיא.
לארה"ב כבר יש נוכחות צבאית בגרינלנד מכוח הסכם ביטחוני שנחתם עם דנמרק ב-1951. הבסיס האמריקאי בפיטופיק שבצפון-מערב האי משמש להתרעה מפני טילים, להגנה מפני טילים ולמעקב אחר פעילות בחלל עבור ארה"ב ונאט"ו. לפי הנתונים שפורסמו, מוצבים בו כיום כ-150 חיילים אמריקאים. השאלה המרכזית כעת היא כמה מתקנים, כוחות ויכולות יתווספו במסגרת ההסכם החדש.
מטראמפ שרצה את האי – להסכם ביטחוני
ההסכם מגיע אחרי תקופה ארוכה שבה טראמפ דרש להעביר את גרינלנד לשליטת ארה"ב. כבר במהלך כהונתו הראשונה העלה את האפשרות לרכוש את האי, ואחרי שחזר לבית הלבן החריף את המסרים ואף סירב לשלול שימוש בכוח. דנמרק וגרינלנד חזרו לאורך התקופה והבהירו כי האי אינו למכירה. המחלוקת יצרה מתיחות גם בתוך נאט"ו, ומדינות אירופיות הביעו תמיכה בקופנהגן.
טראמפ טען לאורך הדרך כי השליטה הביטחונית באזור חיונית בגלל האפשרות שרוסיה או סין ירחיבו את פעילותן בארקטי. גם לפי ההסכם המתגבש, אחד המרכיבים המרכזיים יהיה מניעת הקמת בסיסים צבאיים בידי יריבות של ארה"ב והגבלת השקעות רגישות באי. טראמפ כתב כי במשך יותר מ-100 שנה נשיאים אמריקאים הכירו בחשיבות גרינלנד, וכינה את ההסכמות החדשות הסכם שאין לו תאריך סיום.
לא רק צבא: מחצבים ונתיבי שיט
גרינלנד היא האי הגדול בעולם ומשתרעת על שטח של קרוב ל-2.5 מיליון קילומטרים רבועים, שרובם מכוסים בקרח. מתגוררים בה כ-56 אלף בני אדם, בעיקר לאורך החופים בדרום, ורוב האוכלוסייה היא אינואיטית. מאז סוף שנות ה-70 נהנית גרינלנד מאוטונומיה רחבה במסגרת ממלכת דנמרק, בעוד קופנהגן אחראית בין היתר למדיניות החוץ והביטחון שלה.
לצד החשיבות הצבאית, האי מחזיק גם במשאבי טבע משמעותיים. גרינלנד מדורגת בין המדינות והטריטוריות הבולטות בעולם בעתודות של מתכות נדירות, חומרי גלם המשמשים בין היתר בתעשייה הביטחונית, במנועים חשמליים ובטורבינות רוח. פרויקט טנברייז, מהמתקדמים באי, קיבל בתחילת 2026 תוכנית השקעה בהיקף 30 מיליון דולר שנועדה לקדם אותו משלב החיפוש לעבר ייצור. חלק גדול מהכנסות גרינלנד מגיע כיום מדיג, בעוד דנמרק מעבירה לה מדי שנה סבסוד של כמיליארד אירו.
גם מיקומה של גרינלנד עשוי לקבל חשיבות גדולה יותר ככל שנתיבי שיט בארקטי נפתחים. הנתיב הצפוני לאורך החוף הרוסי העביר בסוף 2025 כ-6.2 מיליון טון מטען, ובוושינגטון רואים באזור כולו זירה שבה ביטחון, מסחר ומשאבי טבע משתלבים זה בזה. ההסכם החדש אינו הופך את גרינלנד לאמריקאית, אבל אם יושלם כפי שהוצג, הוא צפוי להעניק לארה"ב מרחב פעולה ביטחוני גדול בהרבה באחד האזורים האסטרטגיים בצפון העולם.
