כשראיתי את יובל אברהם ורחל שור עומדים חלולים ומקשיבים לקהל שמוחא להם כפיים בפסטיבל ונציה, בעיקר חשבתי לעצמי: למה היוצרים של הסרטים האלה נראים בדיוק כמו שהייתי מדמיין את היוצרים של הסרטים האלה? אתה מסתכל על שתי הנשמות האבודות האלה בוהות שם בחלל, וברור לך שהן לא קשורות אליך בשום צורה. נכון, הם ישראלים, נכון, הם מוגדרים יהודים, אבל אין שום דבר שמחבר בינינו.
נתחיל דווקא בחדשות הטובות. לראשונה מאז שאני זוכר את עצמי נושם, נוצר כאן סרט ישראלי אנטישמי שישראל לא מימנה את הפקתו. כבוד. החדשות הטובות השניות הן שהחלאות האלה שקיבלו כפיים בוונציה ישבו פעם באולפנים במהלך מלחמות. אני באמת זוכר את זה, עוד ממבצע עופרת יצוקה, אני זוכר אותי בדירת שותפים צופה בטלוויזיה ולא מאמין שבשעת מלחמה אשכרה יושב איזה נציג של שוברים שתיקה ומדבר על הפשעים שהחיילים שלנו עושים בעזה.
מעולם לא היה עם שזכה בכל כך הרבה ניצחונות והפיק כל כך הרבה סרטים על הפסדים
אגב קונספציה, אני זוכר שלא הצלחתי להכיל את זה, אז רצתי לפייסבוק וכתבתי משהו על תקשורת מטומטמת, ומאז הכול היסטוריה.
תחשבו כמה אנטישמי אתה צריך להיות כדי להיות יהודי שמקבל 25 דקות רצופות של כפיים. אנחנו מדברים על אירופה כן? יבשת כל כך מנוונת שכשאירופאי רוצה למחוא כפיים הוא מביא שני מהגרים מאפריקה או ממדינה מוסלמית כדי שימחאו כפיים בשמו. 25 דקות של כפיים, מאז רצח הספורטאים במינכן לא מחאו באירופה כל כך הרבה כפיים לאירוע שכלל רצח יהודים.
מישהו שאין לי מושג מה שמו כתב לי דבר חכם: בסוף האירופאים מחאו כפיים כי הם ראו מולם את העלילה הקדומה ביותר שעליה מבוססת האנטישמיות הנושנה שלהם. הם ראו מולם את יהודה איש קריות שמכר את העם שלו (במקרה הזה הייתה גם יהודית אשת קריות, אבל לה נסלח, כי לך תצא נורמלי עם תספורת כזאת).
מה שמדהים בתעשיית הקולנוע הישראלית לדורותיה הוא שמעולם לא היה עם שזכה בכל כך הרבה ניצחונות והפיק כל כך הרבה סרטים על הפסדים ומעשי נבלה. לא, נו באמת, עד 'קרב אוויר', שיצא בשנים האחרונות, סרט הניצחון היחיד שלנו היה 'מבצע אנטבה', וגם הוא התחיל בחטיפת מטוס ובקורבנות יהודים.
ברור שתעשיית הקולנוע הישראלית תנפיק ישר את נז"א
תחשבו על זה, רבאק, אנחנו עם של מלחמת השחרור, ששת הימים, ואני לא מתחיל בכלל עם דוד המלך, בועז, אבנר ועוד אנשים מהצבא של פעם. סרט ניצחון אחד, רבאק, רק על מבצע הביפרים אפשר לעשות סרט שיפוצץ אולמות, ולא רק של אנשים עם ביפרים. חיסול נסראללה, עם כלביא, יש אין-ספור הזדמנויות, אבל ברור שתעשיית הקולנוע הישראלית תנפיק ישר את נז"א.
בכלל, איזה מושג מצחיק זה נז"א? אנחנו מתמודדים עם תרבות ברברית שמבחינתה הנזק האגבי הוא הנזק המרכזי. אצלנו מבררים קודם כמה ילדים ונשים יש ליד המחבל כדי להימנע מפגיעה ביותר מדי "חפים מפשע", ואצל הפלשתינים בודקים כמה נשים וילדים יש ליד המחבל כדי לדעת אם יש מספיק כדי להגיד למחבל להתפוצץ. בבארי, בנובה ובכפר עזה המחבלים לא חיפשו חיילים, הם חיפשו כמה שיותר נזק אגבי. ומצאו.
מה שהכי מעצבן אותי בשני הלא-מסתגלים חברתית האלה שיצרו את הסרט הוא שהם גרמו לי להגן על הדבר שאני הכי מתבאס להגן עליו בעולם, טענה שמבחינתי גם היא חלק מהקונספציה וגם היא גרמה באיזושהי דרך ל-7 באוקטובר, טענת הטענות, ערש תרבותו של אסא כשר, הטענה כי צה"ל הוא הצבא המוסרי בעולם.
צה"ל הוא הצבא המוסרי בעולם, אבל מה לעשות שהוא היחיד שמשתתף בתחרות
רועי עידן אמר לי פעם שאומנם צה"ל הוא הצבא המוסרי בעולם, אבל מה לעשות שהוא היחיד שמשתתף בתחרות. ובכן, הנאזים מנז"א מעצבנים אותי כי הם גורמים בנזק אגבי גם כל מיני ראיונות עם קציני מודיעין ופוליטיקאים שמוכנים להישבע שאנחנו מוכנים לסכן את עצמנו ואת חיילינו כדי שלא לגרום יותר מדי נזק אגבי פלשתיני.
ובכן, סלחו לי, אבל אין בזה שום דבר מוסרי. ייתכן שאילו לאורך השנים היינו מקישים פחות בגג ויותר בראש של מחבלים, היינו מונעים את 7 באוקטובר, ואילו ירינו במאה הראשונים שמתקרבים לגדר, היינו מונעים אחר כך חדירה של 5,000, ואילו היינו פחות עסוקים בלהציל את סינוואר מסרטן מוח בכלא, הוא היה פחות זמין לתכנן טבח. בסוף כל מעשה מוסרי של צה"ל עומד יהודי שכבר אינו חי, אז עם כל הכבוד לנז"א, הבעיה לאורך השנים הייתה שחשבנו שמוסר הוא מטרה ושכחנו שבכלל אמורים לנצח.
ועכשיו, איך לא, קצת חיבור לבחירות הבאות עלינו לרעה. עוד מעט יתחילו הקמפיינים, וכאן חשוב להגיד את מה שהוא הכלל בעיניי בכל הנוגע להבדל בין ימין לשמאל: השמאל צריך קמפיינים טובים, בשביל הימין הקמפיין הכי טוב הוא תמיד המציאות. ובדיוק בגלל זה הקמפיין הכי טוב עד עכשיו שהיה לימין הוא המקרה של הסרט נז"א.
כשאתה בוחר מפלגה, אתה תמיד בוחר גם את המפלגה הכי קיצונית בגוש
כשאתה בוחר מפלגה, גם אם היא מפלגת מיינסטרים כמו איזנקוט או הליכוד, אתה תמיד בוחר גם את המפלגה הכי קיצונית בגוש שהיא משתייכת אליו. כשאתה בוחר נתניהו אתה בוחר גם בן גביר, כי בתרבות ה'רק לא ביבי' שיש פה השיוך הגושי הופך לסוג של מציאות לגבי הממשלה שתקום. ולכן, מה לעשות, כשאתה בוחר בנט או איזנקוט, אתה בוחר יאיר גולן. וכשאתה מסתכל על מפלגתו המטורללת, במילים עדינות, אתה מבין שכשאתה בוחר יאיר גולן, אתה בוחר באנשים שמבחינתם הבעיה בסרט נז"א היא שתקפו את היוצרים.
אפשר לקשקש פה כמה שרוצים על מפלגות ציוניות וכל מיני גיבובי חרטוטים, אבל בגוש ה"ציוני" של איזנקוט המפלגה השנייה בגודלה כרגע היא מפלגה שכוללת את לזימי, רדמן, גבי לסקי ועוד מיני אנשים מרכזיים שהאינסטינקט שלהם כשיוצא סרט אנטישמי כזה אינו להגן על חיילי צה"ל אלא להגן על מי שמעליל עליהם עלילות דם. שזה מצחיק אגב, כי אלה אנשים שיודעים לתקוף דברים שמשודרים על מסך.
עובדה, הם סבבה עם נז"א, אבל ההבטחה הראשונה שלהם הייתה לסגור את ערוץ 14. ולסיום רק קרדיט קטן: היוצרים של נז"א הם הזויים ועשו לנו נזק בעולם, אבל עם כל הכבוד, הם שחקנים קטנים שרוכבים על עלילת הדם המטורפת ששודרה בחדשות 12 והפכה את החיילים שלנו לאנשים. אז עם כל הכבוד לנז"א, גיא פלג היה שם קודם.