דו"ח ועדת נגל לתקציב הביטחון, שהזכרנו במאמרים הקודמים, שהוגש לראש הממשלה, לשר הביטחון ולשר האוצר בסוף 2024, הזכיר את טורקייה בכמה הקשרים. רבים מהפרשנים בחרו להבליט דווקא את מה שלא נכתב בדו"ח על פני הדברים החשובים שכן נכתבו בו, וקבעו שהוועדה שבראשות פרופ' נגל, "מקורבו של נתניהו", ממליצה למדינת ישראל להתכונן למלחמה נגד טורקייה.

לא מיניה ולא מקצתיה, מכיוון שזה ממש לא מה שנכתב בדו"ח. מנגד, בשנתיים שחלפו מאז כתיבת הדו"ח חלו כמה שינויים בזירה הקשורים לטורקייה, לכן חשוב להבהיר לקוראים מה בדיוק נכתב בדו"ח, למה בדיוק התכוונו כותביו, מדוע כשנתיים לאחר מכן אפשר לראות שכמעט כל מה שנכתב היה נכון, ומהו הסטטוס המעודכן בכל הנוגע לטורקייה ולאיום הפוטנציאלי שלה על מדינת ישראל ועל האזור, אבל גם על האינטרסים של ארצות הברית ושל מדינות נאט"ו.

להלן כמה מההתייחסויות לטורקייה בדו"ח: "אחד מהאיומים אתם צריכה ישראל להתמודד הינו איום 'השינוי הדרסטי' במדינות עימן יש הסכם, או שאינן בעימות פעיל עם ישראל, כגון תורכיה, ירדן ומצרים. לאור חוסר היציבות המובהק במובן הגאו-אסטרטגי האזורי, מניחה הוועדה כי ההשתנות שעברה הזירה האזורית עשויה להאיץ תפניות משמעותיות נוספות, כגון ניסיונות פגיעה בממלכה הירדנית, בדומה להתפתחויות בסוריה, ושינויים אפשריים בגישה המצרית והתורכית, כולל פוטנציאל להיווצרות חיכוכים.

"שינויים דרסטיים אפשריים גם במדינות עימן יש ויהיו לישראל הסכמים מדיניים, כולל תורכיה. שינויים פוטנציאלים אלו מחייבים חשיבה ועיסוק בפתרונות אפשריים, הן למניעת השינוי והן להתמודדות מולו, על אף שהתופעות נראות רחוקות ואולי אף בעלות סיכויי התממשות קטנים. גודל הסיכון שבהפתעה טוטלית מחייב להשקיע מאמצי מודיעין וחשיבה כדי לזהות תפניות בזמן אמת, ולהיות מוכן לכל תפנית, גם אם לא יהיה לכך ביטוי מהותי בתקציב הרכש ובניין הכוח, מלבד יכולות גנריות שיעמדו לרשות צה״ל מעצם קיומו של צבא חזק ומאומן. 

"נדרש לוודא קיום מעקב וחשיבה מתמשכים גם על אפשרויות שהסתברות התממשותן קטנה ועל הכנת המענה להן, כדי לוודא שישראל, גם אם תופתע מהאירועים, תבין את הצרכים ומשמעותם, כדי שההפתעה תהיה 'מצבית' ולא 'בסיסית'. כלומר, נהיה מופתעים מכך שהשינוי שהערכנו שיכול להתממש בסבירות נמוכה אירע עכשיו, אבל ברור יהיה מהם האמצעים שצריך לנקוט, לעומת המצב בו כלל לא הוערך שהשינוי יכול להתרחש, וישראל תקלע לסחרור כי אין לה מושג מה לעשות".

פסקאות אלו זו מבטאות את אמונת מחברי הדו"ח, ואני בהם כמובן, שחשוב מאוד להבחין בין ניהול סיכונים ובין לקיחת סיכונים, במיוחד לאחר 7 באוקטובר. אסור להתפתות מצד אחד להניח איום ייחוס מחמיר מאוד ולבנות לו מענה שלם במחיר כלכלי אדיר ומיותר, אך גם אסור להתפתות לבחירה בפתרון של לקיחת סיכון ולהימנע מבניית מענה הולם. 

המשחק בין שני הקצוות ובחירת נקודת האיזון הנכונה מגדירים את האומנות של מקבלי ההחלטות בדרג המדיני והביטחוני, ועל כך הם ייבחנו בראי ההיסטוריה. עם זאת ברור שלאחר אירועי 7 באוקטובר אין לאפשר גם לצבא סדיר וגם לגורמי טרור לבנות איום בגבולות ישראל, וניהול הסיכונים חייב להיגזר ממרווח הטעות המזערי המותר בכל גזרה. כמו כן ברור גם שלא נוכל להסתמך על מרחב התרעה מבוסס על חיישנים בלבד לצורך היערכות אופרטיבית.

סורי בלבוש טורקי

חשוב להבין שהמושג "בגבולות ישראל" אינו כפשוטו. דוגמה לכך ראינו רק לאחרונה בתקיפת חיל האוויר באזור אידליב בסוריה, הקרוב לגבול עם טורקייה. תקיפה זו נועדה למנוע פוטנציאל מתוכנן להצבת בשדה התעופה במקום כוחות נ"מ טורקיים או כוחות נ"מ סוריים בעלי מערכות טורקיות. 

כמה פרשנים מובילים בישראל תקפו בחריפות את הצהרות ראש הממשלה ושר הביטחון שמדובר על תקיפה בקרבה לגבולות ישראל, וטענו שאידליב אינה בגבולות ישראל והתקיפה נועדה למטרות פוליטיות, בלי להבין את משמעות האיום. 

להימצאות מערכות נ"מ באתר שהותקף השפעה רבה מאוד על חופש התנועה של מטוסי חיל האוויר במסלול שעובר בקרבת האתר. מערכות נ"מ מתקדמות שיוצבו באתר, יאיימו על העליונות האווירית של ישראל באזור ועל מעבר בטוח בדרך לתקיפה באיראן. ברור מכך ששדה התעופה שהותקף הוא בהחלט "בגבולות ישראל". בעידן של טילים בליסטיים ארוכי טווח המושג של גבול פיזי מאבד את משמעותו.

עוד איום שמציבה המעורבות הטורקית המעמיקה בסוריה הוא התעצמות המדינה הסורית הריבונית תחת המשטר החדש, אם הכוח הסורי יהפוך באופן מעשי לשליח טורקי כחלק ממימוש חלומה של טורקייה להחזרת העטרה העות'מנית ליושנה. הימצאות שליחי טורקייה או כוחות טורקיים בסוריה עלולה להעמיק את הסכנה לעימות טורקי–ישראלי ישיר ולמניעת ההתעצמות הסורית, אף ששתי המדינות אינן חפצות בכך.

המשטר החדש בסוריה צפוי לפעול כדי להצטייד ביכולות צבאיות חדשות, לאחר שישראל השמידה את מרבית הצבא הסורי עם נפילתו של אסד ובריחתו לרוסיה. מעורבות עמוקה של טורקייה בסוריה, אולי אף כפטרון של המשטר החדש, נעשית בעייתית מאוד לנוכח יכולותיה הצבאיות של טורקייה והאפשרויות העומדות בפניה לחמש מחדש את סוריה. נושא זה עלול להביא לידי חיכוך חריף עם טורקייה בסוריה, שיש לו פוטנציאל השלכה גם במקומות נוספים.

השינוי שחל בסוריה עם נפילת אסד מראה שבמזרח התיכון אסור לסמוך על המצב כפי שהוא נראה כיום. התפניות, לכל כיוון, עדיין בלתי צפויות, ולכן אסור להיתפס לא-מוכנים עקב חוסר ההצלחה לאתר ולצפות בזמן שינויים עתידיים. המזרח התיכון כולו נמצא בתקופה של שינויים גדולים, ולכן חשוב לגדר סיכונים ולפעול להפחתתם, ולא לעמוד ללא תשובות למראה שינויים אפשריים שהולכים ומתממשים.

הניתוח שלעיל מסביר לקוראים מדוע מצד אחד איני ממליץ למדינת ישראל להתכונן למלחמה עם טורקייה, על כל המשמעויות הנובעות מכך, כולל על בניין הכוח (בדגש על הכוח הימי) ועל תקציב הביטחון, אבל מצד שני בהחלט ממליץ לשמור את העיניים על הכדור ולהתמיד במעקב מודיעיני צמוד לגילוי ולזיהוי של תפניות אפשריות, ובזמן.

מטוסים מתקדמים לטורקייה? קו אדום

טורקייה שתחת שלטון ארדואן מאיימת על היציבות האזורית, וחובה על מדינת ישראל לנסות ולהשפיע על בנות בריתה בארצות הברית ובנאט"ו שלא לאפשר את חימושה במערכות מתקדמות. 

הצטיידות של טורקייה במטוסי F35 מתקדמים היא דוגמה אחת לאיום שיש לעוצרו. טורקייה הייתה מהמדינות הראשונות שנכנסו למועדון המדינות המשתתפות בפיתוח המטוס המתקדם, אך הוצאה מהמועדון לאחר שבניגוד לאזהרות הצטיידה במערכת ההגנה הרוסית המתקדמת S400. ארצות הברית לא יכלה לאפשר למדינה שמחזיקה בנערכת ההגנה הזו להצטייד במטוס המתקדם, כדי שסודותיו מול מערכת זו לא יועברו לרוסיה, ומשם לסין, לאיראן ולקוראה הצפונית. גם מכירת מערכת ההגנה למדינה אחרת לא תפתור את הבעיה, מכיוון שהקשרים בין טורקייה לרוסיה ולסין מסכנים את סודות המטוס.

הטורקים, עם הקטרים, הם מרכזה של ברית האחים המוסלמים, המאיימת על מצרים, אבל גם על העולם החופשי, במסווה של מדינות ניטרליות. בישראל זה מתבטא בהזרמת כספים למזרח ירושלים, למטרות אזרחיות לכאורה, ואצל הקטרים זה מתבטא בתמיכה בארגוני טרור ובאירוחם בדוחא ובהשתלטות על תשתיות לאומיות, על אוניברסיטאות בארצות הברית, על קבוצות ספורט ועוד.

חשוב להפנים שלמשטר הסורי החדש יש מקום חם מאוד בלב לטורקים. הם עזרו להפלת אסד והיו שותף ביטחוני מוביל לא-שרע. אף שהטורקים טוענים שהאינטרסים שלהם בסוריה הגנתיים, ונועדו בעיקר למנוע התעצמות ועצמאות כורדית, זה לא מדויק. הטורקים מעוניינים גם בהגדלת השפעתם הכלכלית בסוריה כדי לגזור קופון שמן ולהיות כוח מוביל בשיקום סוריה, בעיקר בכספי ידידיהם הקטרים, אך לא רק בהם.

לסיכום, אפשר לומר שהטורקים במרחב הם בעיה, אך עם זאת ישראל וטורקייה אינן מעוניינות, כל אחת מסיבותיה, להפוך לאויבות מוצהרות. ישראל חייבת לשמור על מעקב רצוף לזיהוי תפניות ושינויים ברצון ובכוונות של המשטר בראשות ארדואן, שאינו מסתיר את עוינותו העמוקה למדינת ישראל, כדי שלא להיות מופתעת.

תא"ל (במיל') פרופ' יעקב נגל שימש היועץ לביטחון לאומי של ראש הממשלה נתניהו וראש המל"ל בפועל. הוא משמש פרופסור אורח בטכניון ועמית בכיר (senior fellow) במכון המחקר FDD בוושינגטון