השופטת דפנה ברק-ארז קבעה היום (שלישי) כי לא יתקיים דיון נוסף בפרשת הפצ"רית, ובכך הותירה על כנו את פסק הדין הקודם של נשיא בית המשפט העליון יצחק עמית והשופט חאלד כבוב. ההחלטה התקבלה במסגרת שתי בקשות נפרדות שהגישו חבר הכנסת אביחי בוארון, ארגון לביא וארגון בחרנו בחיים, שדרשו למנוע מפרקליט המדינה לעסוק בחקירה בגלל ניגוד עניינים.

השופטת ברק-ארז קבעה כי פסק הדין הקודם לא חידש הלכה או סתר פסיקות קודמות. בעקבות ההכרעה הזו, הכדור עובר באופן מלא לידיו של פרקליט המדינה עמית איסמן, שיידרש לקבוע האם ליועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה הייתה מעורבות כלשהי בפרשה. כמו כן, איסמן צפוי להכריע מה יעלה בגורלם של הפצ"רית ושל יתר בכירי המערכת שנקשרו להדלפת חומרי החקירה ולטענות בדבר טיוח החקירה.

טענות על ניגוד עניינים ודילוג על שופטים

ההחלטה של ברק-ארז התקבלה אחרי שדחתה את דרישת העותרים לפסול את עצמה מלדון בתיק. ברקע הדברים עומדות טענות קשות על ניגוד עניינים, בגלל שברק-ארז שירתה בעצמה בפרקליטות הצבאית במשך שנים ארוכות והגיעה לדרגת סגן-אלוף במילואים. רק לאחרונה היא אף סיפרה בריאיון, שנערך במסגרת פרויקט של הפצ"רית לשעבר יפעת תומר-ירושלמי, עד כמה היחידה הזו הייתה משמעותית בעיצוב דרכה המקצועית.

חשוב לדעת גם כי ההכרעה התקבלה אחרי שנשיא העליון יצחק עמית דילג על השופט נעם סולברג בהרכב. העותרים טענו בתוקף כי מערכת אכיפת החוק אינה יכולה לחקור את עצמה כאשר קיימות טענות כה קשות למעורבות בכיריה בהדלפות מסווגות, ודרשו לחייב מינוי של מפקח חיצוני בלתי תלוי.

הרקע: ההדלפה שסערה את המדינה

כזכור, במוקד הפרשה עומדת הדלפה לערוץ 12 של סרטון ממתקן הכליאה בשדה תימן בחודש אוגוסט 2024, שבו הוצגה פגיעה לכאורה במחבל נוח'בה. כזכור, הלוחמים טענו מהרגע הראשון שהסרטון נערך בצורה מגמתית כדי להפליל אותם, בזמן שהם פשוט עשו את עבודתם מול מחבלים אלימים. "עדינות מתפרשת אצלם כחולשה, וחולשה זה סכנת חיים מיידית", הסביר אחד הלוחמים.

ההדלפה המגמתית לערוץ 12 הובילה לסערה ציבורית קשה ולפתיחת חקירה משטרתית מקיפה. בעקבות האירועים סיימה את תפקידה הפצ"רית דאז, אשר הודתה כי היא זו שאישרה את מסירת הסרטון לגורמי התקשורת. המוחים בפרשה דרשו ללא הרף לחשוף ולהעמיד לדין את הגורמים שהדליפו את החומרים המסווגים.

לאחר מכן, שר המשפטים יריב לוין שלח מכתב ליועצת המשפטית לממשלה ודרש ממנה ומאלו שתחתיה לחדול מעיסוק בפרשה בגלל ניגוד עניינים חמור. עם זאת, בחודש פברואר 2026 הודיעה משטרת ישראל כי סיימה את כלל פעולות החקירה בתיק.

בעקבות זאת, היועצת המשפטית של משרד המשפטים יעל קוטיק בחנה את החומרים וקבעה כי ברגע שהחקירה המשטרתית הסתיימה, פרקליט המדינה אינו מצוי עוד בניגוד עניינים ומוסמך לנהל את השלבים הבאים של ההליך הפלילי. מנגד, הארגונים העותרים טענו כי הסרת ניגוד העניינים בוצעה באופן שגוי וללא בחינה ראויה, אך כעת העליון סגר את הגולל על האפשרות לדיון נוסף.