ההכרזה הבריטית על איסור ייבוא מוצרים מההתיישבות ביהודה ושומרון ועל סנקציות נוספות נגד גורמים הקשורים בהרחבתה מעוררת תגובות חריפות בהתיישבות. בתנועת רגבים, במועצת אפרת ובעיריית מעלה אדומים תקפו את המהלך וקראו לממשלת ישראל להשיב בצעדים שיחזקו את ההתיישבות.
המהלך הבריטי מגיע כחלק מקו שמקדמות 12 מדינות, שהודיעו על הטלה, תמיכה או בחינה של הגבלות מסחר נגד ההתיישבות. מנגד, גרמניה, איטליה, הונגריה, צ'כיה ואוסטריה סירבו ליישר קו עם הסנקציות.
"ימי הספר הלבן תמו מזמן"
בתנועת רגבים תקפו את בריטניה ואמרו: "במקום להתמודד עם הקריסה הפנימית והכאוס ברחובותיה, בריטניה מנסה בחוצפתה להתערב בריבונות הישראלית. התבלבלתם, ימי הספר הלבן תמו מזמן".
בהמשך מסרה התנועה: "ההצהרה של ממשלת בריטניה אינה רק הפרה בוטה של הריבונות הישראלית אלא ממשיכה מדיניות אנטישמית עוינת בת כמאה שנים. בריטניה, שסגרה את שערי הארץ בפני פליטי מלחמה בספטמבר 1939 ושלחה יהודים למותם, ממשיכה בקו ישיר בספטמבר 2026 בניסיון נואל להקים מדינת טרור פלסטינית שתהווה סכנה קיומית ממשית על חייהם של יהודים בארצם".
ברגבים טענו כי הפעילות הבלתי חוקית ביהודה ושומרון קשורה דווקא למעורבות הבריטית באזור. "קיימות פעולות בלתי חוקיות ביהודה ושומרון, אך הן של ממשלת בריטניה עצמה, שמממנת הקמת מבנים בלתי חוקיים בניגוד להסכמים בינלאומיים ומאות המיליונים שמשקיעה בריטניה ברשות הטרור הפלסטינית המושחתת מנותבים לחינוך והסתה לרצח וטרור. על ממשלת ישראל לעצור באופן מיידי כל התערבות זרה ודורסנית בשטחי המולדת".
גנץ: "צעד אנטישמי מחפיר"
ראש מועצת בנימין ויו"ר מועצת יש"ע ישראל גנץ הצטרף לקו התקיף וואמר: "החלטת בריטניה להחרים מוצרים מיהודה ושומרון ולהטיל סנקציות על יהודים רק משום שהם חיים ופועלים בחבלי מולדתם היא צעד אנטישמי מחפיר. הגיע הזמן שבריטניה תתעורר: המנדט הבריטי הסתיים לפני כמעט 80 שנה. הימים שבהם לונדון קבעה היכן יהודים יוכלו לחיות בארץ ישראל נגמרו ולא יחזרו".
גנץ הוסיף: "במקום לטפל בבעיות הקשות אצלה בבית, ממשלת בריטניה מגייסת קואליציה של מדינות פרו-פלסטיניות למלחמה כלכלית ביהודים בבנימין, יהודה ושומרון. זו חרפה מוסרית". גנץ קרא גם לגבות מהרשות הפלסטינית את המחיר הכלכלי של החרם: "הרשות הפלסטינית, שפועלת מאחורי קידום החרם, חייבת לשלם את החשבון. כל נזק שייגרם למדינת ישראל ולאזרחיה כתוצאה מהחרם צריך להיות מחולט מכספי הרשות".
גנץ חתם במסר לבריטניה ולמדינות המצטרפות למהלך: "המסר שלנו לבריטניה ולכל מי שמצטרף לחרם ברור: לא תצליחו להוציא את היהודים מיהודה ושומרון. על כל ניסיון לפגוע בהתיישבות נגיב בעוד בנייה, בעוד יישובים ובריבונות ישראלית".
לבחון צמצום שיתופי פעולה עם בריטניה
ראש מועצת בית אל, שי אלון, תקף גם הוא את בריטניה ואמר: "בריטניה שמחזיקה עד היום בקולוניות במרחק אלפי מיילים מחופיה, היא האחרונה שתטיף לתושבי ישראל על התיישבותם בחבלי מולדת שבהם נטועים שורשיו ההיסטוריים של העם היהודי. לפני שהיא שולחת קיתונות של ארס כנגד עם ישראל, ראוי שממשלת בריטניה המתאסלמת תתחיל להתמודד בנחישות עם הסרטן האיסלמי הקיצוני שעושה שמות בגבולותיה."
אלון קרא לממשלת ישראל לבחון גם צעדים בתחומי שיתוף הפעולה עם בריטניה. "אני קורא לממשלת ישראל לבחון צעדי תגובה, לרבות צמצום שיתופי הפעולה עם בריטניה בתחומי הסייבר, הבינה המלאכותית, הרפואה, החקלאות, טכנולוגיות המים והתעשיות הביטחוניות. מי שמבקש ליהנות מחדשנות ישראלית אינו יכול לצפות ליחסים חד צדדיים. הדדיות וכבוד לאומי הם תנאי יסוד ביחסים בין מדינות".
קדומים: "התשובה הציונית – החלת ריבונות"
ראש מועצת קדומים עוזאל ותיק תקף את ממשלת בריטניה ואמר: "כמו בנקודות קריטיות אחרות בהיסטוריה – שוב ממשלת בריטניה מאמצת את הנרטיב השקרי של הערבים. חלוצי יהודה ושומרון הם קו המגן של לב ארץ ישראל. אנחנו לא נרתע משום ניסיון הפחדה או חרם בינלאומי."
ותיק הפנה קריאה ישירה לממשלת ישראל: "ממשלת ישראל זה באחריותך – המנדט הבריטי הסתיים: התשובה הציונית והמעשית צריכה להיות החלת ריבונות דה-פקטו בכל שטחי ארצנו והמשך תנופת הבנייה והפיתוח בכל רחבי יהודה ושומרון, אה וגם עידוד הגירה – מי שלא טוב לו פה מוזמן לעזוב. אולי בבריטניה יקבלו אותו".
"לא זקוקים לאישור מהממשלה הבריטית"
ראש מועצת אפרת, אל"מ במיל' דובי שפלר, תקף גם הוא את המהלך וקרא לממשלת ישראל להגיב באמצעות החזרת אתר בריכות שלמה לשליטה ישראלית.
"המנדט הבריטי הסתיים במאי 1948, אבל נראה שמישהו בלונדון עדיין לא הפנים את זה. גם אז הבריטים הערימו קשיים על היישוב היהודי בשעה שהטרור הערבי השתולל, וגם היום הם בוחרים להעניש דווקא את ישראל ואת ההתיישבות היהודית, במקום להפנות את הלחץ למי שתוקף אותה ומבקש להשמידה".
שפלר הוסיף: "הימים שבהם פקידים בלונדון קבעו ליהודים היכן מותר להם להתיישב בארץ ישראל חלפו מזמן. תושבי אפרת ויהודה ושומרון לא זקוקים לאישור מהממשלה הבריטית כדי לחיות, לבנות ולפתח את ביתם. החרמות והסנקציות לא יחלישו את ההתיישבות – הם רק מזכירים לנו עד כמה חשוב שנמשיך לחזק אותה".
"להחזיר את בריכות שלמה לשליטה ישראלית"
שפלר קרא למהלך מעשי מצד הממשלה: "כתגובה למהלך הבריטי, אני קורא לממשלת ישראל להעביר בדחיפות החלטה שתתקן את העוול ההיסטורי של הסכמי אוסלו, ולהחזיר את אתר המורשת היהודי בריכות שלמה לשליטה ישראלית, כפי שהיה צריך להיות מלכתחילה".
במעלה אדומים בחר ראש העיר גיא יפרח להדגיש את המשך הפיתוח מול החרם. "מעלה אדומים לא מחכה ללונדון", אמר.
לדבריו, "בזמן שהם מחרימים, אנחנו בונים ומפתחים. בימים אלה אנחנו משלימים שיווק לכ־60 מפעלי תעשייה חדשים, שיצטרפו לכ־450 המפעלים הקיימים במישור אדומים ויחזקו את מעמדו כאחד מאזורי התעשייה הגדולים והמשמעותיים בישראל. מול כל ניסיון לסגור בפנינו שוק, נפעל לפתיחת שווקים חדשים עבור התעשייה המקומית".
"נבנה את E1"
יפרח קרא לציבור הישראלי לחזק את הייצור המקומי: "אני קורא לעם ישראל לקנות כחול־לבן, לחזק את התעשייה הישראלית ולעמוד לצד המפעלים והעובדים שלנו. עיריית מעלה אדומים תעמוד לצדם ותסייע להם להתמודד עם האתגרים ולצמצם את הפגיעה בהם."
את דבריו חתם בקריאה להמשך הבנייה: "לא נאפשר לאנטישמיות בת זמננו לנצח. נבנה את E1, נמשיך לפתח את מעלה אדומים ולשמור על ירושלים ממזרח, ברוח חזונו של יצחק רבין ובהמשך לדרכן של כל ממשלות ישראל לדורותיהן".
התגובות מצטרפות להתנגדות שכבר הושמעה מוקדם יותר בישראל למהלך הבריטי. הרצוג הגדיר את האפשרות להטלת הסנקציות "טעות חמורה בשיקול הדעת", סמוטריץ' קרא לגרש את השגריר הבריטי, בן גביר הציע להכיר בריבונות ארגנטינה על איי פוקלנד, והאקבי הזהיר כי לצעד עלולות להיות השלכות כלכליות על בריטניה.
