בריטניה הכריזה אחר הצהריים (שלישי) על איסור ייבוא סחורות מיישובים ביהודה ושומרון שאותם היא מגדירה "התנחלויות בלתי חוקיות", ועל משטר סנקציות חדש נגד גורמים הקשורים להתיישבות. במקביל פורסמה הצהרה משותפת של 12 מדינות התומכות בקידום, בחינה או הטלה של הגבלות מסחר – בעוד חמש מדינות אירופיות התנגדו למהלך.
שר החוץ הבריטי אד מיליבנד הודיע כי ארצו תאסור רכישת סחורות מהיישובים שאותם היא מגדירה בלתי חוקיים. בנוסף הודיע כי יוקם משטר סנקציות רחב יותר, שיכלול חברות ואנשים המספקים שירותי בנייה, תשתיות, מימון או נדל"ן לצורך הרחבת ההתיישבות.
הסנקציות הבריטיות יתמקדו בהתיישבות ולא במדינת ישראל כולה. מיליבנד אמר: "אז למי שמממן התנחלויות לא חוקיות אני אומר – אתם תפגשו את כוחן המלא של הסנקציות הבריטיות". הוא הוסיף: "אני תומך בלב מלא בקמפיין הBDS".
"ממשלת בריטניה מסכימה שיש 'טיהור אתני'"
במהלך נאומו אמר מיליבנד כי "ממשלת בריטניה מסכימה שיש 'טיהור אתני' בגדה המערבית", וכן אמר כי "הכיבוש ביו"ש אינו חוקי". לדבריו, אוכלוסיית המתיישבים ביהודה ושומרון הכפילה את עצמה מאז הסכמי אוסלו, והוא טען: "יותר התנחלויות נבנו תחת הממשלה הזאת מאשר בעשרים השנים האחרונות. משפחות פלסטיניות נעקרו, בתים נהרסו".
שר החוץ הבריטי קשר את הצעדים לקידום הקמת מדינה פלסטינית. "הבטחת פתרון שתי המדינות היא המצפן המרכזי של מדיניות הממשלה הזאת", אמר. בהמשך הוסיף: "אנחנו רוצים להציל את הסיכוי היחיד לשלום – פתרון שתי המדינות".
מיליבנד אמר גם: "היום אנו מציינים את תחילתה של גישה חדשה, לחשוף עוולות ולפעול נגדן. המחלוקת שלנו אינה עם העם בישראל, אלא עם התנהלות הממשלה שלו". בהמשך דיבר על "תחושת בושה גדולה על מה שמתרחש בפלסטין", וכינה את המתרחש בעזה "כתם על המצפון" של בריטניה.
פתח ביהדותו – ואז הכריז על הצעדים
מיליבנד הדגיש את זהותו היהודית ואת הקשר האישי שלו לישראל. "אני אומר לכל מי שמטיל ספק בזכותה של ישראל להתקיים – אתם טועים", אמר.
הוא הוסיף: "אני אסיר תודה למדינת ישראל על שנתנה בית לסבתי לאחר השואה. אני זוכר שכשהייתי מבקר אותה בתל אביב, חלק מהזיכרונות המאושרים שלי מילדותי הוא קטיף תפוזים בקיבוץ שבו חיו בני דודי. אני יודע מה משמעות הטראומה ש-7 באוקטובר גרם לישראלים וליהודים ברחבי העולם. זה היה טבח שהדיו עדיין מהדהדים. זה היה מעשה רצחני של ארגון טרור רצחני, שנועד לטבוח ולהפחיד את האוכלוסייה. 7 באוקטובר הבהיר את האיומים שעמם מתמודדת ישראל. עלינו לא רק לגנות את האיומים הללו, אלא לפעול נגדם".
לצד הצעדים נגד ההתיישבות הודיע מיליבנד גם על סנקציות נגד איראן ונגד הזרוע הכלכלית של חיזבאללה, אל-קרד אל-חסן. באותו נאום הציגה בריטניה צעדים נגד איראן וחיזבאללה, לצד המהלך נגד ההתיישבות ביהודה ושומרון.
12 מדינות במהלך משותף
שר החוץ הצרפתי הודיע כי צרפת תשים קץ למסחר עם ההתיישבות הישראלית בשטחים שאותם היא מגדירה "פלסטיניים כבושים". במקביל פורסמה גם הצהרה משותפת של איסלנד, אירלנד, בריטניה, דנמרק, נורווגיה, ספרד, פולין, פורטוגל, פינלנד, צרפת, קנדה ושוודיה.
המדינות כתבו כי הן "מאשרות את כוונתן להטיל הגבלות לאומיות על סחר בסחורות עם התנחלויות הבלתי חוקיות על פי המשפט הבינלאומי ו/או לתמוך בהגבלות אירופיות ברוח זו, או שהן שוקלות ברצינות לאמץ הגבלות כאלה או צעדים אחרים בהתאם להליכים הלאומיים שלהן".
כלומר, ההצהרה אינה קובעת כי כל 12 המדינות כבר החילו איסור מסחר בפועל, אלא שהן נמצאות במסלולים שונים של הטלה, תמיכה או בחינה של צעדים כאלה. צרפת, בריטניה וקנדה הודיעו במסגרת המסמך כי יציעו צעדים לאומיים שנועדו לאסור סחר בסחורות שמקורן בהתיישבות.
מנגד, גרמניה, איטליה, הונגריה, צ'כיה ואוסטריה סירבו ליישר קו עם המהלך הבריטי והתנגדו להטלת הסנקציות.
"לשים קץ מיידי להתרחבות ההתנחלויות"
בהצהרה המשותפת ציינו 12 המדינות כי הן רואות בהתפתחות ההתיישבות ובפרויקט E1 איום על האפשרות לפתרון שתי מדינות, וקראו לפעול נגד צעדים שלדבריהן יובילו לסיפוח ולעקירה.
המדינות דרשו מממשלת ישראל "לשים קץ מיידי להתרחבות ההתנחלויות וסמכויות המנהל האזרחי, להבטיח כי מתנחלים המבצעים מעשי אלימות ייתנו דין וחשבון על מעשיהם ולחקור טענות המופנות כלפי הכוחות הישראליים".
הדרישה מישראל – והגינוי לחמאס
לצד הדברים נגד ישראל, כתבו המדיננות כי הן מכירות "באינטרסים הביטחוניים הלגיטימיים של ישראל", וגינו מחדש את טבח השבעה באוקטובר שביצע חמאס. הן הגדירו אותו "הטבח האנטישמי הגרוע ביותר מאז השואה".
בסיום התחייבו המדינות לקידום פתרון שתי מדינות, שלדבריהן יאפשר לישראל ולמדינה פלסטינית "להכיר זו בזו ולחיות זו לצד זו בשלום ובביטחון בתוך גבולות בטוחים ומוכרים בינלאומית".
