מאמצי ממשל טראמפ להכביד את הלחץ הכלכלי על איראן נתקלים בקושי משמעותי דווקא בתוך המערכת הפיננסית של ארצות הברית. לפי נתונים רשמיים וגורמים מערביים שצוטטו ב"וול סטריט ג'ורנל", משרד האוצר האמריקני זיהה כ-9 מיליארד דולר הקשורים לאיראן שעברו דרך מוסדות בנקאיים בארה"ב במהלך 2024.

בנוסף, בין 2024 ליוני 2026 נותבו כ-1.8 מיליארד דולר דרך שלוחות של בנק מצרי. המנגנון מבוסס על חברות קש בדובאי ובהונג קונג, בתי חלפנות ומתווכים, שמבצעים באמצעות בנקים זרים עסקאות הנראות כלפי חוץ כפעילות לגיטימית.

הכספים מגיעים בסופו של דבר גם לחשבונות סליקה בארצות הברית בגלל השימוש בדולר. הבנק האמריקני רואה מולו את הבנק הזר ואת החברה שמבצעת את העסקה, אך לא בהכרח את הגורם שעומד מאחוריה. מומחים סבורים כי בדיקה מחמירה יותר של הקשרים עם בנקים זרים עשויה לצמצם משמעותית את התופעה.

האוצר האמריקני עובר להתקפה

איליין דזנסקי, בכירה לשעבר במשרד לביטחון המולדת וכיום חוקרת בקרן להגנה על דמוקרטיות, אמרה: "מאוד קשה לזהות רשתות בנקאות חשאיות, אבל בשום אופן לא בלתי אפשרי לעקוב אחר זרימת הכספים של איראן. הבנקים האמריקניים והבנקים המקבילים נמצאים ישירות על הכוונת, והלחץ הזה רק הולך וגובר".

ג'ין לאנג, בכיר במשרד האוצר האמריקני, הזהיר מנגד כי האכיפה תהפוך תקיפה יותר: "בתקופת הנשיא טראמפ, משרד האוצר הבהיר כי ציות לסנקציות האמריקניות ולחובות משפטיות אחרות אינו נתון לבחירה, ואי-ציות יישא השלכות. המוסדות הפיננסיים קיבלו אזהרה. המשרד פועל כעת מהר ובאגרסיביות רבה יותר מאי פעם כדי לזהות, לשבש ולהעניש כל מוסד או מתווך שממשיך לאפשר פעילות עסקית עם המשטר האיראני".

דוגמה בולטת נרשמה בסוף אוגוסט, כאשר משרד האוצר האמריקני פעל נגד שלוחות באיחוד האמירויות של "באנק מצר", בנק מצרי בבעלות המדינה. לפי נתוני האוצר, השלוחות טיפלו בכ-1.8 מיליארד דולר עבור 103 חברות החשודות כחלק מרשת הבנקאות החשאית של טהרן.

מסין ועד ניו יורק

לבנק המצרי היו חשבונות דולריים בשלושה בנקים אמריקניים. באתרו הופיעו ג'יי.פי מורגן צ'ייס וסיטיגרופ כמוסדות שבהם מתנהלים חשבונות קורספונדנטיים, ושני הבנקים סירבו להתייחס למקרה. משרד החוץ המצרי מסר כי הוא נמצא בקשר עם הרשויות בוושינגטון, בעוד הבנק טען כי הוא פועל בהתאם לכל המסגרות החוקיות והרגולטוריות.

המסמכים שנחשפו הציגו גם עסקה שבה חברת הנדסה איראנית הזמינה מספק בסין כ-150 אלף לוחות אלקטרוניים וחיישנים בשווי 650 אלף דולר. מדובר ברכיבים המשמשים גם בתעשיית הרכב אך מבוקשים עבור כלי נשק וכטב"מים של הצבא האיראני. בחשבונית נקבע כי התשלום יעבור דרך מוסד פיננסי בניו יורק, והחברה האיראנית הסכימה להעבירו באמצעות "בנק תג'ארת", הנתון לסנקציות אמריקניות. לא הובהר אם העסקה הושלמה במלואה.

ב-24 באוגוסט השיק משרד האוצר את מבצע "Economic Outcast", שמטרתו לנתק את המשטר האיראני ממקורות הכנסה, מערוצי סליקה ומהמערכת הפיננסית הבינלאומית. ב-4 בספטמבר הורחבו הצעדים גם לטורקיה, כאשר הוטלו סנקציות על Golden Global Yatirim Bankasi ועל שתי חברות-בת שלו, בטענה שסייעו בעסקאות בין סין לכוח קודס ובהמרת הכנסות מנפט איראני למזומן ולזהב. הבנק הטורקי דחה את ההאשמות.

המלכוד שמלווה את הלחץ על טהרן

שר האוצר סקוט בסנט הבהיר כי ארצות הברית מתכוונת לקדם סנקציות משניות בקצב שבועי, תוך התמקדות במוסדות פיננסיים שמאפשרים לאיראן להמשיך בפעילות בינלאומית.

אלא שהידוק קיצוני של הפיקוח טומן בחובו גם מחיר אפשרי לארה"ב. ניתוק גורף של בנקים זרים עלול לגרום למוסדות ברחבי העולם להתרחק מהדולר ולעבור למטבעות חלופיים כמו היואן הסיני. במקביל, ניתוק המוסדות מהמערכת האמריקנית עלול להקשות דווקא על המודיעין והאכיפה לעקוב אחרי תנועות הכספים.

המעבר דרך מערכת הסליקה בניו יורק מאפשר כיום לרשויות האמריקניות לזהות לפחות חלק מנתיבי המימון. לכן המערכה נגד הכסף האיראני אינה מסתכמת בהרחבת רשימות הסנקציות, אלא תלויה גם ביכולת לחשוף מי עומד מאחורי עסקאות שנראות על פני השטח חוקיות ולגיטימיות.