מועצת הרבנות הראשית לישראל אישרה החלטה שקובעת לראשונה גבולות ברורים לסכום הכתובה בטקסי הנישואין בישראל. לפי ההחלטה, סכום הכתובה לא יפחת מ-36,000 שקל ולא יעלה על 360,000 שקל.
המהלך נולד בעקבות דיונים ממושכים בבתי הדין הרבניים סביב תופעת "הכתובות המופרזות" – מקרים שבהם חתנים מתחייבים בסכומים גבוהים במיוחד, אף שאין להם יכולת כלכלית ממשית לעמוד בהתחייבות אם יידרשו לכך. מאחורי ההחלטה עומדת גם שאלה הלכתית משמעותית של "גמירות דעת": האם אדם שמתחייב מראש לסכום שאין ביכולתו לשלם אכן מקבל על עצמו התחייבות תקפה, ומה המשמעות של הסכום כאשר מגיעים, חלילה, למימוש הכתובה בבית הדין.
הרב קלמן בר: "התובה נועדה להעניק לאישה ביטחון כלכלי"
את הקמת הוועדה שעסקה בנושא יזם הראשון לציון והרב הראשי לישראל, הרב דוד יוסף, נשיא בית הדין הרבני הגדול. בוועדה השתתף גם הרב הראשי לישראל הרב קלמן מאיר בר, נשיא מועצת הרבנות הראשית, לצד הרב יעקב שפירא, חבר מועצת הרבנות ויו"ר ועדת הנישואין. עוד היו חברים בוועדה דייני בית הדין הרבני הגדול הרב אברהם שינדלר, הרב מאיר פרימן, הרב דוד ברדוגו, הרב ציון לוז והרב אברהם שלוש. עבודת הוועדה היא שעמדה בבסיס ההחלטה שאושרה במועצה.
הרב קלמן מאיר בר הסביר כי מטרת המהלך היא לשמור על המשמעות ההלכתית והמעשית של הכתובה: "נוצר מצב שבו חתנים מתחייבים בכתובה סכומים דמיוניים, שברור מלכתחילה שאין להם שום כוונה או יכולת לעמוד בהם, ובכך פוגעים בעצם המשמעות ההלכתית של המסמך."
לצד הגבלת הסכומים הגבוהים, הרב בר הדגיש כי גם קביעת סכום מינימום היא חלק מהמהלך: "יחד עם זאת, לא ניתן להשאיר את הדבר פרוץ לחלוטין ללא כל מינימום מוגדר, שכן הכתובה נועדה להעניק לאישה ביטחון כלכלי אמיתי". לדבריו, הרף התחתון והעליון אמורים ליצור איזון בין התחייבות כלכלית ממשית לבין מניעת סכומים שאין מאחוריהם יכולת אמיתית לשלם. הרב בר סיכם: "הקביעה של רף תחתון ורף עליון נועדה להחזיר את הכתובה למקומה הראוי – מסמך הלכתי בעל משמעות, ולא הצהרת כוונות ריקה מתוכן".
