היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה ממשיכה בקו התוקפני כלפי מוסדות החינוך החרדיים: בתשובת המדינה לעתירה בעניין תקצוב לימודי "הקומה הראשונה" ברשתות החינוך החרדי, נקבע כי המשך התקצוב המלא יותנה בעמידה בשורה ארוכה של דרישות פדגוגיות, פיקוחיות ומנהליות.
לפי הודעת משרד המשפטים, נתוני משרד החינוך מצביעים על "פערים משמעותיים" בעמידת מוסדות הרשתות בחובה ללמד את מלוא תוכנית היסוד, ולצד זאת על כשלים ביכולת לפקח על קיום החובות ולאכוף אותן. בעקבות זאת דורשת המדינה לקשור בין התקצוב שמקבל כל מוסד לבין עמידתו בפועל בדרישות.
בין התנאים שמציבה המדינה: לימודי ליבה מלאים בהתאם לתוכנית היסוד של החינוך הרשמי, העסקת צוותי הוראה בעלי הכשרה מתאימה, השתתפות מלאה במערכי המדידה וההערכה של משרד החינוך, שיתוף פעולה עם מנגנוני הפיקוח והאכיפה ועמידה בחובות הדיווח. **לפי משרד המשפטים, הדרישות יחולו כבר בשנת הלימודים הנוכחית**.
גם הוצאה מהרשת נמצאת על השולחן
בתשובה המלאה לבג"ץ טוענת המדינה כי לא ניתן להמשיך ב"שיטת המנעד", שאפשרה למוסדות ברשתות ללמד פחות ממלוא תוכנית היסוד. לפי העמדה שהוצגה, מוסד שיבקש שלא ללמד 100% מתוכנית היסוד לא יוכל להמשיך ליהנות מהמעמד המיוחד של הרשתות, ובמקרים המתאימים אף ייגרע מהן.
במקביל דורשת המדינה להקים מנגנון אכיפה מדורג שיכלול, בהתאם לחומרת ההפרה, סנקציות תקציביות, קיזוז תקציבים ואף גריעת מוסד מהרשת. מוסד שיוצא מאחת הרשתות יוכל, לפי התשובה, להמשיך לפעול במסלולים אחרים של החינוך שאינו רשמי, ובהם מוסד מוכר שאינו רשמי או מוסד פטור.
גם סוגיית הכשרת המורים נמצאת במוקד. המדינה מבקשת להשלים מתווה שיביא לכך שבתוך תקופה של עד חמש שנים מצבת המורים ברשתות תעמוד בדרישות משרד החינוך. עוד נקבע כי אין לאשר פתיחת מוסד חדש שאינו עומד במלוא דרישות הליבה, וכי ככלל אין לקלוט מורים חדשים שאינם בעלי ההכשרה וההשכלה המתאימות.
המבחנים הופכים לכלי אכיפה
המדינה דורשת גם השתתפות מלאה של שתי הרשתות במבחני המדידה והסקרים של משרד החינוך. לפי כתב התשובה, מוסדות רשת "בני יוסף" כבר השתתפו במבחני תנופה, ואילו עם רשת החינוך העצמאי הושג סיכום על השתתפות בשנת הלימודים הבאה. שתי הרשתות אינן משתתפות כיום במבחנים הבינלאומיים.
לפי העמדה שהוגשה, משרד החינוך יידרש גם לבחון את תוצאות המבחנים ולא להסתפק בעצם קיומם. במוסדות שבהם התוצאות יצביעו על פער משמעותי בלימודי הליבה, המדינה מבקשת לקבוע תוכנית פעולה ולנקוט צעדי פיקוח מתאימים.
משלמים ביוקר: כמה עולה להיות חרדי בעידן היועמ"שית ובג"צ | תחקיר
ברקע עומדת מחלוקת ישירה עם שר החינוך. בתשובה נכתב כי השר לא הציג מתווה פיקוח ואכיפה עדכני, וכי הוא סבר שאין הכרח לקבוע תוכנית יסוד אחודה או לחייב את המוסדות ללמד 100% מתוכנית היסוד. לאחר שהמחלוקת לא נפתרה, היועצת המשפטית לממשלה אישרה לשר החינוך ייצוג נפרד בהליך.
יותר מ-200 אלף תלמידים על המוקד
המשמעות נוגעת למערכת חינוך רחבת היקף. לפי הנתונים שמופיעים בתשובת המדינה, בשנת תשפ"ו למדו ברשת "מעיין החינוך התורני בני יוסף" כ-70 אלף תלמידים ב-256 בתי ספר, וברשת החינוך העצמאי כ-140 אלף תלמידים ב-261 מוסדות. תקציב החינוך העצמאי עומד לפי המסמך על כ-1.9 מיליארד שקלים בשנה, ותקציב בני יוסף על כ-1.2 מיליארד שקלים.
הרשתות נהנות ממעמד ייחודי בחוק יסודות התקציב, שמאפשר להן תקצוב לפי אמות המידה של "כלל ילדי ישראל", אף שמוסדותיהן מוגדרים כמוסדות מוכרים שאינם רשמיים. כעת מבקשת היועמ"שית להדק את הקשר בין התקצוב הזה לבין קיום מלוא הדרישות החלות, לטענת המדינה, על מוסדות הרשתות.
אם עמדת המדינה תאומץ ותיאכף במלואה, מוסדות שלא יעמדו בדרישות החדשות עלולים להתמודד עם קיצוץ תקציבי ואף עם הוצאה מהרשתות עצמן. בכך מתרחב פעם נוספת המאבק המשפטי סביב תקצוב החינוך החרדי, כאשר הפעם התנאים אמורים להיכנס לתמונה כבר בשנת הלימודים הקרובה.
מתי נפטרים מהקללה הזאת?! כמה זמן עוד היא תמשיך בטמטומה להרוס את המרקם העדין שבנו כאן במשך שנים??