שכונת המגורים החדשה בלוד, "לוב נתנאל", תיקרא על שמו של רס"ן נתנאל הרשקוביץ הי"ד, שנפל בקרב גבורה בצפון הרצועה בח' תשרי תשפ"ה (10.10.24) כשחיפה על פקודיו. נתנאל הותיר אחריו את רעייתו לירון ושלושת ילדיהם. בטקס מרגש של הנחת אבן הפינה לשכונה השתתפו בני משפחת הרשקוביץ, בעלי היזמות ציפחה ורוטשטיין, ראש העיר לוד יאיר רביבו וחבריו של נתנאל.

נתנאל שילב בחייו בין ניהול כלכלי לבין שירות צבאי ממושך. לאחר שהתמחה כרואה חשבון ועבד כחשב של המרכז הרפואי שערי צדק, ביקש לעבור לתפקיד שיחבר אל הארץ והאדמה ושימש כחשב הכללי של רשות הטבע והגנים. בתפקיד זה הספיק לעבוד כשנתיים וחצי, בהן כשנה במילואים, עד נפילתו בקרב.

"השכונה שתפריח כאן חיים היא הדבר שמנחם אותנו"

אביו, מאיר הרשקוביץ, שמוביל את פרויקט ההנצחה שמחבר בין בנו לבניין הארץ, סיפר על דמותו המיוחדת של בנו: "נתנאל היה אדם מאוד מיוחד, הוא ידע לעשות הכל… הוא היה מאוד חכם, אבל צנוע ושקט. כל הזמן הוא חיפש משהו שיותר יתחבר לאדמה, לארץ ישראל. זה מאוד בער בנשמה שלו. נתינה הייתה החיים שלו, ולא פלא שברגעים האחרונים הוא נתן את החיים שלו לחיילים שלו".

בדבריו הוסיף האב השכול על הבנייה כנחמה אותה הם חווים: "נתנאל האמין שהוא מגן על עם ישראל. לאבד בן אהוב ולהיות אב שכול זה אסון גדול מנשוא ופצע פתוח בלב. זהו מסע קשה שנעשה קשה יותר מיום ליום. בכאב הזה בחרו מנהלי ציפחה ורוטשטיין להקים ולבנות חיים. השכונה שתפריח כאן חיים היא הדבר שמנחם אותנו, היא תשובה ציונית ראויה לאויבינו שרצו לערער את מקומנו כאן בארצנו. עם שבונה את בתיו וערכיו מתוך ערכי היהדות הוא עם שלא ניתן לנצח. כך השכונה שתוקם תהיה שכונה שקמה מתוך ערכי קהילה, חברה, צניעות וקדושת הבית היהודי… נתנאל מצטרף לשרשרת הגיבורים הרוגי לוד אשר עליהם נאמר שאין בריה יכולה לעמוד במחיצתם".

תנופת צמיחה אדירה בלב העיר

ראש העיר, עו"ד יאיר רביבו, התייחס בדבריו להיסטוריה של המקום ולצמיחה הנוכחית של העיר: "השכונה קמה במפעל עליו אמרו שהוקם ההייטק הראשון בישראל. התמונה הזכורה לי היא 50 אוטובוסים יוצאים לפזר את העובדים לכל רחבי הארץ. זה היה מפעל שריכז בו את כל הארץ. היום התופעה ההפוכה – במקום לייצא את כולם החוצה, לוד מכנסת יותר ויותר תושבים אל תוכה".

רביבו הוסיף בגאווה כי לוד נמצאת בצמיחה הדמוגרפית מהגבוהות ביותר בישראל ועברה את התושב ה-100,000 בעיר. לדבריו: "לוד התחילה באחדים בודדים, בגרעין של כמה משפחות, והגיעה לתנופה אדירה. היום היא דבר טוב וחיובי, מלא שליחות וציוניות".