מעבר לחובתה של המשטרה לחקור את הדברים החמורים שהתפרסמו בשמו של עורך עלון "מצב הרוח" חגי הוברמן, ולבחון האם יש מקום להעמדה לדין בגין הסתה, קיימת חובה ציבורית ומוסרית לומר בקול ברור: לא זו הדרך!
האופי האנטישמי של הדברים המחרידים שיוחסו להוברמן, והדה-הומניזציה של ציבור שלם בשל זהותו, חייבים להישאר מחוץ לגדר השיח הלגיטימי. מי שמבקש להיאבק בתופעות פסולות של הסתה ושנאה אינו יכול לשתוק כאשר הן מופנות כלפי חרדים.
שתיקה היא השלמה
האחריות מוטלת על כל אחד מאיתנו, אך בראש ובראשונה על ראשי הציבור, הרבנים ואנשי התקשורת. שתיקה בעת הזו עלולה להתפרש כהשלמה. נדרשת אמירה ברורה וחד-משמעית: הדברים הללו אינם מייצגים את ערכי התורה ואינם מקובלים בחברה מתוקנת.
מערכת "מצב הרוח" נדרשת לקבל החלטה ברורה. אדם שהתבטא באופן כזה אינו יכול להמשיך בשגרת עבודתו כאילו לא אירע דבר. מן הראוי להפסיק את עבודתו של חגי הוברמן באופן מיידי ולהבהיר כי אין מקום למי שמתבטא בדרך כזו בעמדה של השפעה ציבורית. כל החלטה אחרת תחייב את הציבור לשקול האם יש מקום להמשך הפצתו של העלון בבתי הכנסת ובמוסדות הציבור.
קריאות לדריסה אינן מטאפורה
המחלוקת הציבורית הקשה והכואבת שאנו נתונים בה בשיח הציבורי בישראל מחייבת גבולות ברורים כדי לא להפוך למלחמת אחים. מי שחוצה את הקו האדום ומפיץ אמירות המכשירות פגיעה בבני אדם בשל השתייכותם לציבור מסוים, אינו יכול לצפות להמשיך וליהנות ממעמד של פרשן לגיטימי. מצופה מכל הגורמים הציבוריים להבהיר כי לאמירות אלו אין מקום, וכי מי שאמר אותם אינו יכול להמשיך להיות בן־שיח רגיל במרחב הציבורי ללא חשבון נפש עמוק ונטילת אחריות מלאה.
קריאות לדריסת מפגינים אינן בדיחה ואינן מטאפורה. במציאות הישראלית הן כבר גבו מחיר בחיי אדם. מי שמנרמל שיח כזה נושא באחריות ציבורית כבדה, ומי ששותק מולו אינו יכול לרחוץ בניקיון כפיו. אם לא נציב גבול ברור בפני הסתה מסוג זה, לא נוכל לומר בבוא היום: "ידינו לא שפכו את הדם הזה". דווקא עכשיו נדרשת עמידה מוסרית ברורה וחד-משמעית של כל מי שמבקש למנוע הידרדרות נוספת בשיח הציבורי וביחסים שבין חלקי העם.
אכן.
באמת שאלה, איפה כל הרבנים שמוחים נגד אלימות, נגד ביטויים שנאמרו בסביבת ביתו של השופט סולברג, שיודעים לגנות כל גילוי של אלימות בשיח?
לא שחלילה כאן זה אנשים אחרים.. רק שואל.
צודק בכל מילה,