מליאת הכנסת אישרה הלילה (בין שני לשלישי) בקריאה ראשונה את הצעת החוק להתפזרות הכנסת העשרים וחמש. בתום הצבעה שמית, שהגיעה לבקשת האופוזיציה, תמכו 106 חברי כנסת בהצעה מול אפס מתנגדים. כעת הנוסח יעבור לדיון בוועדת הכנסת כדי להכריע לגבי מועד הבחירות הסופי, שצפוי להיקבע לקראת הקריאות הבאות במליאה.

ראשי הקואליציה בחרו להגיש בעצמם את הצעת החוק במטרה לשמור על השליטה המלאה בתהליך, ולא לתת לאופוזיציה לייצר תמונת ניצחון פוליטית על גבה של הממשלה. יו"ר הקואליציה, ח"כ אופיר כץ, אמר בתום ההצבעה: "השלמנו ארבע שנים מלאות, דבר יוצא דופן בפוליטיקה הישראלית, ועבדנו קשה בשביל להגיע לזה. העברנו בכנסת הזו מעל 520 חוקים ותשעה תקציבים. למעשה, החזקנו עד הסוף".

לפי הנוסח הנוכחי שאושר, טווח התאריכים האפשריים לקיום הבחירות לכנסת ה-26 נקבע בין כ"ו באלול (8 בספטמבר) ל-ט' בחשבון (20 באוקטובר). ח"כ אופיר כץ הבהיר בתוך הדיון כי בשלב זה אין תאריך מוסכם ולכן נקבע טווח בלבד, שאינו מגביל את הכנסת אם יוחלט בהמשך על מועד אחר. בגלל זה, הקרב האמיתי בתוך הקואליציה על מועד ההליכה לקלפיות רק מתחיל.

לקראת הבחירות: התכנון של השמאל למבצע אווירי חסר תקדים

הקרב על לוח השנה: חוקי המשילות מול משבר הגיוס

הוויכוח הגדול על התאריך משקף מאבק פוליטי עמוק בין השותפות המרכיבות את המחנה הימני. ביהדות התורה ובחלקים מש"ס מעוניינים ללכת לקלפיות מוקדם ככל האפשר, כבר בסוף אלול או תחילת תשרי. מבחינתם, משבר חוק הגיוס הגיע לנקודת אל-חזור והם לא רואים עוד טעם בדחיית הקץ. מנגד, בליכוד ובסביבת ראש הממשלה רוצים למשוך את הזמן עד סוף האפשרויות בחשוון.

במפלגת השלטון מעריכים כי כל שבוע נוסף יאפשר להם לקדם מהלכים חקיקתיים בעלי חשיבות עליונה למחנה הלאומי, להשלים מינויים ולשפר את המצב בסקרים לקראת פתיחת הקמפיין. בין היוזמות המרכזיות שהליכוד רוצה להספיק לקדם לפני הפיזור הסופי נמצאים פיצול תפקיד היועץ המשפטי לממשלה, חוק התקשורת של השר שלמה קרעי, והצעת החוק של ח"כ משה סעדה להוצאת מח"ש מהפרקליטות.

המתח הפנימי הזה מגיע על רקע המבוי הסתום סביב חוק הפטור מגיוס, כשבכירים חרדים טוענים בשיחות סגורות כי המחויבות הפוליטית הישנה של הגוש שחוקה לחלוטין. במקביל, המציאות המורכבת מלווה באזהרות מצד מערכת הביטחון. ראש חטיבת תכנון ומנהל כוח אדם בצה"ל, תא"ל שי טייב, התריע בוועדת החוץ והביטחון כי הצבא זקוק בדחיפות ל-12 אלף חיילים נוספים, מתוכם 7,500 לוחמים לצרכים מבצעיים מיידיים.

אתגר החגים והאיומים מחוץ

לצד החשבונות הפוליטיים, עלו בדיונים גם קשיים מעשיים מצד גורמי המקצוע בכנסת. מזכיר הכנסת הזהיר כי בחירות בכ"ו באלול יובילו לכך שישיבת הפתיחה של הכנסת החדשה תתקיים יום אחד בלבד אחרי יום הכיפורים, ואילו תאריך של ד' בתשרי יפיל את הפתיחה החגיגית בעיצומו של חול המועד סוכות.

גם ממלא מקום מנכ"ל ועדת הבחירות המרכזית, עו"ד דין ליבנה, הבהיר כי הוועדה תבצע כל החלטה של הכנסת אך ביקש פרק זמן של לפחות 83 ימים כדי להיערך כראוי. לטענתו, המועד של ד' בתשרי הוא המורכב ביותר, בגלל שהוא נופל בדיוק בין ראש השנה ליום הכיפורים ומצמצם את זמן ספירת המעטפות הכפולות ב-25 שעות שלמות.

במהלך הדיון הארוך שנמשך שעות, התייחסו חברי הכנסת לא רק לפיזור עצמו אלא גם למצב המלחמתי הרגיש. בין היתר עלו סוגיית נפילת הלוחמים בצפון והודעת נשיא ארה"ב דונלד טראמפ כי ישראל לא תתקוף בדאחיה בביירות, זאת בניגוד להצהרות המוקדמות של ראש הממשלה ושר הביטחון. בשבועות הקרובים יתברר כמה זמן עוד תמשיך הכנסת הנוכחית לפעול ואיזה תאריך ייבחר סופית לקלפי.