סערת חוק הגיוס לא יורדת מהכותרות, אבל בשביל להבין מה באמת קורה שם צריך להסתכל על התמונה המלאה. סדרת חשיפות של כתב חדשות 14, ישי פרידמן, עושה סדר בבלגן ומגלה שהמאבק הזה רחוק מלהיות רק דיון אידיאולוגי תמים. מאחורי הקלעים פועלים אינטרסים פוליטיים עמוקים, מימוני עתק מארצות הברית, וגורמים בשמאל ובהייטק שמנסים להכתיב את הטון בתוך הציונות הדתית ומחוצה לה.
המימון הזר והקשר למחאת קפלן
החלק הראשון של הסיפור מתרחש בתוך כלי התקשורת של המגזר. בחודשים האחרונים נתקלו קוראי עיתוני המגזר ועלוני השבת בקמפיין פרסום אגרסיבי ומסיבי בעלות של מאות אלפי שקלים נגד חוק הגיוס ונגד חברי הכנסת של הציונות הדתית. על המודעות חתומים שני ארגונים: "פורום המילואימניקים הדתיים לאומיים" וארגון "שותפות לשירות – נשים דתיות למען גיוס לצה"ל".
בפועל, מי שמממן את כל המודעות הללו היא עמותה בשם "יוזמת בראשית", שקיבלה בשנת 2024 תרומה ענקית של 1.8 מיליון שקל מקרן PEF – כסף שמגיע מתורמים בארצות הברית שזהותם אינה ידועה. כשבודקים מי חבר בעמותה הזו, מגלים לצד הרב תמיר גרנות גם את ראשי מחאת ההייטק וקפלן: גיגי לוי-וייס, חבר בעמותת החמ"ל האזרחי של "אחים לנשק", ולירון דמרי.
יותר מזה, בדיקת מנהלות ארגון הנשים המגזרי "שותפות לשירות" מגלה כי רבות מהן באות מתוך מאבקים פוליטיים קודמים נגד הממשלה. ד"ר תהילה אליצור הייתה חלק ממחאת קפלן נגד הרפורמה המשפטית; נועה מבורך הייתה פעילה ב"תקווה חדשה" ואף המליצה בעבר לפעילי מפלגת העבודה לבחור באיבתסאם מראענה; תהל לאו פועלת לצד יאיא פינק להפצת ערכי שמאל בבתי כנסת; ושרון בריק-דשן, מנהלת ארגון 'קולך', השתתפה גם היא בהפגנות קפלן.
הרב תמיר ואביבית גרנות מסרו בתגובה כי השותפות נועדה לחבר אנשים שדעותיהם שונות לטובת הטוב המשותף, וכי "אין כאן שום סוד ושום סקופ". בארגון "שותפות לשירות" הגיבו כי הן מונות למעלה מ-5,000 נשים, פועלות באופן עצמאי ללא קשר לארגוני מחאה, וקוראות לדיון ענייני על החוק עצמו.
פמיניזם רדיקלי מול קדושת המחנה
אבל המאבק לא נעצר רק בתוך המגזר ומערב גורמים כלל-ישראליים רחבים. מסתבר שיש מי שמסמן את עצם הגיוס של החרדים כאיום חברתי. פרופ' דפנה הקר, יו"ר שדולת הנשים, טענה בכנס אקדמי משותף של האוניברסיטה העברית ואוניברסיטת חיפה כי חטיבת 'חשמונאים' – החטיבה החרדית החדשה – היא "איום על נשים, על הצבא ועל החברה הישראלית". לדבריה, השיקול הפמיניסטי קודם לשיקול הביטחוני של הבאת עוד לוחמים לצה"ל.
משדולת הנשים מסרו בתגובה כי הן תומכות בגיוס חרדים אך מתריעות מפני פגיעה בשוויון של חיילות: "זהו אבסורד שאותן נשים, שהגנו בגופן על גבולות המדינה, יודרו ויופלו כעת רק משום שהן נשים". הן אף פנו לרמטכ"ל בדרישה לוודא שלא ייווצרו מרחבים סטריליים מנשים.
מנגד, בארגון "נשות הלוחמים למען קדושת המחנה" מבית חותם תקפו בחריפות את ההתערבות הזו. לדבריהן, "הפמיניזם הקיצוני פוגע בצה"ל ובקדושת המחנה". הן הסבירו כי ארגוני קיצון במימון זר השפיעו לרעה על הצבא באמצעות היוהל"ם והדירו לוחמים דתיים וחרדים, לכן הן קראו לשר הביטחון ישראל כ"ץ להרחיק את השפעות אלו כדי לאפשר לחיילים לשרת כהלכה.
חטיבה חרדית? "נקים את משמרות המהפכה"
חשיפה נוספת של ישי פרידמן מטילה זרקור על הדו-פרצופיות של חלק מארגוני המחאה. בעוד שארגון "אחים לנשק" מוביל קמפיין מתוקשר בעד שוויון בנטל, מתברר שמאחורי הקלעים הם פועלים דווקא כדי לסכל את הגיוס המעשי. סגן אלוף במיל' יהודה פולק, הבכיר בארגון המופקד על "הקשר" והשיח עם החרדים, נפגש עם בכירים באכ"א ופעל מולם במטרה לבטל את חטיבת החשמונאים החרדית – אותה חטיבה שהצבא מקים בראשות אל"מ אבינועם אמונה כדי לתת מענה מותאם לציבור החרדי.
הסיבה להתנגדות הנחרצת של "אחים לנשק" לחטיבה החרדית נחשפת בדבריו המדאיגים של פולק עצמו, שהזהיר בשיחות סגורות: "אנחנו נקים במו ידינו את משמרות המהפכה בתוך הצבא". מתברר שבעוד שכלפי חוץ הארגון זועק ודורש מהחרדים להיכנס תחת האלונקה, בשיחות הפנימיות הם חוששים שריכוז גבוה של חיילים חרדים בחטיבה אחת יהפוך אותה למעין ארגון טרור ומסוכן למערכת.
החסמים בשטח: איפה התשתיות של צה"ל?
בזמן שהרוחות סוערות בתקשורת ובאקדמיה, הבדיקה חושפת כי החסם המרכזי לשילוב החרדים נמצא בכלל ברמת התשתיות בשטח, ולא רק בהצהרות פוליטיות. צה"ל מצהיר על צורך דחוף באלפי לוחמים חרדים, אך בפועל מתקשה להסיר חסמים בסיסיים ביותר.
שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', פנה לצה"ל כבר עם פרוץ המלחמה בדרישה להקים ארבעה מרכזי "בית חייל" אזוריים ונפרדים עבור חיילים חרדים. מדובר בצורך קריטי, בגלל שחיילים חרדים רבים נתקלים בהתנגדות בסביבתם ואינם יכולים לשוב לביתם במהלך השירות. השר אף הבהיר כי משרד האוצר יישא בכל עלויות המימון של הפרויקטים הללו, ולא הצבא.
למרות המימון המובטח, דבר לא נעשה עד כה ולא הוקם אף בית חייל מותאם לציבור החרדי שמעניק כשרות מהודרת והפרדה מגדרית. בסביבת השר מסבירים כי גרירת הרגליים הזו פוגעת פגיעה ממשית ביכולת הגיוס של הציבור החרדי. מלשכת שר האוצר נמסר: "למרות הבקשות ההצהרות והמאמצים שנעשו עד לרגע זה טרם הוקם בית חייל נפרד לחיילים חרדים". מצה"ל נמסר בתגובה: "לאחר בדיקה שנעשתה, לא מוכרת בקשה רשמית שהוגשה לצה"ל. צה"ל פועל רבות על מנת להרחיב את גיוס החרדים".
