המערכה הצבאית בדרום ובצפון מתנהלת במלוא העוז, אך היום (רביעי) התברר שוב כי המערכה האסטרטגית על עתיד המדינה מתנהלת ממש כאן, בלב הארץ. בועידת הריבונות של ערוץ 14, התכנסו בכירי ההנהגה בימין וראשי ההתיישבות כדי להבהיר נקודה אחת קריטית: ניצחון מוחלט לא יכול להסתיים רק בהישגים צבאיים, אלא דורש הכרעה מדינית ברורה של החלת ריבונות מלאה ביהודה ושומרון.
בעוד שממשלת הימין מקדמת תנופת בנייה חסרת תקדים בשטח, נראה כי בדרג המדיני העליון יש מי שעדיין מהסס לעשות את הצעד ההיסטורי המתבקש, מתוך שיקולים מדיניים הנוגעים למדינות במזרח התיכון.
גאולה בשטח: תנופת בנייה ומאבק על הבית
על אף האתגרים, הבשורות הטובות מגיעות מהשטח עצמו. יושב ראש מועצת יש"ע וראש מועצת בנימין, ישראל גנץ, הציג נתונים מעודדים על מהפכת הבנייה שמתרחשת בשנתיים האחרונות. כ-15 אלף יחידות דיור אושרו, הוקמו מאות חוות והושקעו תקציבי עתק בתשתיות מים, חשמל וכבישים. המערכת שינתה דיסקט, והיום מקודמות תוכניות של אלפי יחידות דיור בבת אחת, כשהיעד ברור: הגעה למיליון תושבים ביהודה ושומרון. על ההתפתחות העצומה הזו אמר גנץ בגילוי לב: "כשאני רואה את זה, המילה שעולה לי בראש היא גאולה".
עם זאת, גנץ הבהיר כי הבנייה לבדה אינה מספיקה אל מול האיומים, וכי החלת החוק הישראלי היא הכרח ביטחוני כדי למנוע אחיזה איראנית בלב המדינה. "מטרת הריבונות היא להגיד שמדינת ישראל שולטת בכל ארץ ישראל ומונעת מאויב איראני להיות כאן", הסביר גנץ. "מי שלא מחיל ריבונות מאפשר למדינת טרור לקום בליבה של ישראל ומסכן את קיומנו. השאלה היא פשוטה: מי ישב מעל נתב"ג, תל אביב ומודיעין – יהודים או מחבלים?". הוא הדגיש כי האחריות אינה מוטלת על הממשל האמריקני אלא על ירושלים: "אם לא נעשה את זה, איראן תהיה כאן. שבעה באוקטובר אחד הספיק לנו".
למה החוק מתעכב?
אם הריבונות היא קריטית כל כך, מדוע היא לא מקודמת כעת? יושב ראש מפלגת נעם, חבר הכנסת אבי מעוז, חשף בועידה כי מי שבלם את קידום חוק הריבונות הוא לא אחר מראש הממשלה בנימין נתניהו. הצעת החוק, שעברה בעבר בקריאה טרומית, נמצאת כעת אצל יושב ראש הקואליציה חבר הכנסת אופיר כץ וממתינה לאור ירוק שלא מגיע.
לדברי מעוז, ראש הממשלה חושש בעת הזו, בעיצומה של המלחמה, לפגוע בשיתוף הפעולה עם ארצות הברית ובמאמצים האזוריים. "ראש הממשלה חושש שזה יפגע במאמצים להביא את ערב הסעודית להסכמי אברהם", אמר מעוז, והוסיף כי גם נשיא ארצות הברית לשעבר טראמפ אינו תומך בקידום הנושא כרגע. מעוז לא חסך בביקורת על ההקפאה: "אני חושב שזו טעות, אנחנו עלולים לפספס הזדמנות היסטורית שנקרית בדרכנו".
חגורת הביטחון של ישראל חיה בדיסוננס
מי שמשלמים את המחיר היומיומי על גרירת הרגליים המדינית הם התושבים. ראש המועצה האזורית הר חברון, אלירם אזולאי, תיאר מציאות שבה התושבים "חיים בדיסוננס" – מצד אחד ממשלה שתומכת בהתיישבות, ומצד שני הזנחה של תשתיות בסיסיות בגלל חוסר רצון להכריע. "כיוון שמדינת ישראל החליטה לא להחליט והשאירה אותנו באוויר, התשתיות שלנו הן הגרועות ביותר במדינה", מחה אזולאי והציג את נתוני רשות המים המעידים על מצב קשה. אזולאי הזכיר למי ששכח את התפקיד של יישוביו: "יהודה ושומרון הם חגורת הביטחון של מדינת ישראל". ההתיישבות בהר חברון, לדבריו, היא קו ההגנה שמונע מהטרור הערבי להגיע לבאר שבע, מיתר, קריית גת ובית שמש.
ראש המועצה האזורית שומרון, יוסי דגן, חידד את המשמעות הפוליטית של המערכה. העדר הריבונות מייצר "מערכת כפולה" וסיוט בירוקרטי של חוקי כנסת וצווי אלוף, שעיכבו אפילו התקנת אנרגיה סולארית למשך יותר משנה. אך מעבר לבירוקרטיה, דגן הציב משוואה נוקבת על מטרות המלחמה: "אם השבעה באוקטובר ייגמר במדינת טרור, סינוואר ניצח, אם הוא ייגמר בריבונות ביהודה ושומרון – אנחנו ניצחנו". לדבריו, התוצאה הפוליטית היא זו שתקבע את תודעת הניצחון – "מי שרוצה ניצחון מוחלט במלחמה, יותר מתמיד – צריך להחיל ריבונות".
למנוע את הטבח הבא: לתקן את חטא אוסלו
הקול הכואב והברור ביותר הגיע מאליאב ליבי, אביו של דורון הי"ד שנפל בקרבות. ליבי הצביע ישירות על שורש הבעיה: "אנחנו עדיין משלמים את המחירים הגבוהים של חטא הסכמי אוסלו". הוא חשף את מה שמתרחש ממש כעת בשטחים הפתוחים ביהודה ושומרון, שם הרשות הפלשתינית מבצעת השתלטות עוינת במטרה לחנוק את היישובים.
"הרשות הפלשתינית, במימון אירופי מטורף, פועלת ופורצת צירים ומשתדלת בכל דרך לבצע נוכחות בקרקע", התריע ליבי, והזהיר מפני יצירת רצף טריטוריאלי של טרור. "אם לא נתעורר ונחזיר את המרחבים הפתוחים האלה לידינו, אנחנו נקבל פה מדינת טרור שתחבר בין לבנון לבין עזה – ואוי ואבוי לנו". קריאתו לבטל את מגבלות אוסלו ולחזור להתיישב בכל המרחבים מהדהדת את המסר המרכזי של הועידה: הגיע הזמן להפסיק להתנצל, לקחת אחריות על ארץ ישראל, ולהחיל ריבונות מלאה.
