ועדת החוץ והביטחון של הכנסת קיימה היום (רביעי) דיון חשוב בהצעות חוק חדשות שנועדו להילחם בתופעת ההברחות בגבולות, תופעה שהפכה לאיום אסטרטגי של ממש. על הפרק עומדת החמרת ענישה משמעותית והגדרת ההברחה כעבירת ביטחון, וזאת על רקע העלייה הדרמטית בשימוש ברחפנים להעברת אמל"ח, סמים וכספים לשטחי ישראל.
במרכז הדיון עמדו שתי הצעות חוק: הצעה ממשלתית המבקשת לקבוע עונש של עד 7 שנות מאסר על הברחה שלא דרך מעבר גבול, והצעה פרטית של ח"כ עמית הלוי (הליכוד). הצעתו של הלוי מרחיקת לכת יותר, ודורשת להגדיר את העבירה כפגיעה בביטחון המדינה ובריבונותה, עם עונש מאסר של 15 שנים, ולהכניס את סיכול ההברחות לתפקידיו הרשמיים של שירות הביטחון הכללי.
בדברי ההסבר להצעתו, הדגיש ח"כ הלוי את חומרת האיום: "ההברחות אל תוך שטחי מדינת ישראל דרך גבולותיה השונים מהוות פגיעה חמורה בריבונותה ובביטחונה. תופעה זו הלכה והתרחבה ביתר שאת מאז השימוש המסחרי ברחפנים זולים וזמינים היכולים לשאת עשרות קילוגרמים. פריצת גבולות מערערת את ריבונות המדינה, מלמדת את אויבינו מה הן נקודות התורפה וחושפת את אזרחי ישראל לסכנות חמורות".
במהלך הדיון חשף הלוי את ממדי התופעה: "המציאות בשטח מחייבת זאת, איננו מתמודדים עוד עם עשרות רחפנים בשבוע, אלא עם מאות רחפנים מדי שבוע ואלפים מדי חודש". נציג המשטרה חיזק את דבריו ואמר כי "מדובר באחד המקורות המרכזיים לכניסת נשק לתוך המדינה ולהצטיידות של גורמי טרור וארגוני פשיעה. הנשק הזה אולי מופנה היום לזירה פלילית, אבל מחר הוא עלול להיות מופנה לזירה אחרת לחלוטין".
מנגד, יו"ר הוועדה לשעבר, רם בן ברק, הביע הסתייגות מהרחבת סמכויות השב"כ. "אני מוטרד מאוד מהנטייה להכניס את שירות הביטחון הכללי לכל מקום שבו משטרת ישראל או גוף אכיפה אחר מתקשים לבצע את תפקידם. זו מגמה מסוכנת מאוד", אמר והוסיף כי הוא תומך בנוסח הממשלתי המצומצם יותר.
נציגת משרד המשפטים ציינה כי הממשלה תומכת בהצעה הממשלתית והסבירה כי "הרחפנים שינו לחלוטין את מאפייני ההברחות: הם הפכו אותן לקלות יותר, נגישות יותר וקשות בהרבה לאכיפה ולסיכול". גם בשב"כ, שעמדתו נשמעה בחלק החסוי של הדיון, הביעו תמיכה בקידום ההצעה הממשלתית ובקביעת עבירה ביטחונית שתתמודד עם התופעה. הדיון בנושא צפוי להימשך מחר (חמישי).
