בעקבות פרסום דוח מבקר המדינה השבוע בנושא הנגב ותגובת השר בן גביר, ערכנו ראיון מיוחד עם יהודה קאפח, רכז מחוז דרום של תנועת רגבים, כדי להבין לעומק את המציאות בשטח, הסכנות הביטחוניות והכלכליות, וגם את נקודות האור והפתרונות הנדרשים.
השבוע פורסם דוח מבקר המדינה שעוסק במצב בנגב. מה המסגרת של הדוח הזה ומה חשוב שהציבור יבין לגביו?
הדוח שפורסם השבוע הוא למעשה דוח מעקב לביקורת הקודמת שפורסמה בשנת 2021, והוא בוחן את השנים 2022, 2023 ו-2024. חשוב להבין שחלק מהמגמות שקורות היום בנגב עדיין מתהוות, והדוח לא בוחן את שנת 2025. מעבר לכך, התופעות שאנו רואים בנגב הן לא אירוע של ממשלה כזאת או אחרת, אלא אירוע לאומי בקנה מידה עצום שנמשך עשרות שנים. זהו אירוע שגדול בהרבה ממשטרת ישראל לבדה, ואסור לנו להפוך את הנגב למשחק פוליטי או למריבות פוליטיות.
אתה מתאר אירוע בסדר גודל אחר. האם אנו ניצבים בפני סכנה ביטחונית ולאומנית ממשית?
חד משמעית. יש לנו חשש אמיתי מ"תרחיש הייחוס", ויש פה סכנה ברמה אסטרטגית. על פי נתוני השב"כ המופיעים בדוח, ל-22% מהבדואים בנגב יש זיקה פלסטינית. אנחנו עדים לתהליכי איסלאמיזציה ופלסטיניזציה, כמו גם לסחר בנשים שמובאות מיהודה ושומרון לפזורה הבדואית במסגרת תופעת הפוליגמיה.
בנוסף, הדוח מציין למשל את בסיס נבטים, שהוא בסיס אסטרטגי שמוקף בעשרות מקבצי פזורה ומאות מבנים לא חוקיים שיש להם שליטה באש ובתצפית עליו. כבר היו מקרים של ירי שפגע בכנף של מטוס, ואף הוגש כתב אישום נגד אזרחית בדואית שצילמה עבור איראן. אנחנו גם זוכרים היטב את פרעות "שומר החומות" ב-2021, שם ראינו התפרצות אלימה של גורמים קיצוניים, חסימת צירים, הבערת צמיגים ופגיעה בעמודי חשמל. נושאים נוספים ואקוטיים שהדוח לא מתעסק בהם מספיק הם כמויות הנשק הלא חוקי והברחות אדירות באמצעות רחפנים מגבולות מצרים וירדן.
בנוסף להיבט הביטחוני, יש מחיר כלכלי שמדינת ישראל משלמת?
ההיבט הכלכלי הוא מנוע מטורף עבור העבריינים. ראשית, יש את נושא הפרוטקשן: גביית דמי חסות מייקרת כל פרויקט בנייה בין חצי מיליון למיליון שקלים, והסכומים האלה מתגלגלים בסוף לאזרח ומשפיעים על יוקר המחיה. שנית, יש פגיעה אדירה בתשתיות המדינה.
מנכ"ל חברת חשמל מדווח על נזק של 100 מיליון שקלים בשנה מחיבורים פיראטיים ותקלות ייזומות, וגם חברת מקורות מתמודדת עם כ-100 אירועי נזק לתשתיות בכל שנה.
מעבר לכך, יש את "הפרה החולבת" של הפוליגמיה ותשלומי הביטוח הלאומי. נשים נרשמות כאמהות חד-הוריות ומקבלות קצבאות אדירות. גבר שיש לו שתיים או שלוש נשים יכול להחזיק משפחה שלמה רק מקצבאות, מבלי לעבוד יום אחד בחייו. הדוח מעריך שככל הנראה רבע מהבקשות לקצבאות בהקשר הזה הן תלונות או בקשות כזב. תוסיף לזה חממות סמים ששוות מיליונים והברחות של קוקאין והרואין, ותקבל תעשייה שלמה שחיה על חשבון קופת המדינה.
היכן נמצאת מערכת המשפט בתוך השרשרת הזו?
חסרה לנו "רגל מסיימת" מבחינה משפטית. יש חוסר תפקוד משמעותי של פרקליטות מחוז דרום ובתי המשפט, שכמעט ולא מגיעים לכתבי אישום ולא מטילים עונשים מרתיעים.
אתן לך דוגמה מהדוח: מתוך 113 תיקים פליליים שנפתחו בגין עבירות פוליגמיה בכל שנות הדוח, הוגשו רק שלושה כתבי אישום. עבריינים נתפסים בשטח על ידי פקחים או כוחות ביטחון, והם יודעים שתוך יומיים הם ישוחררו בגלל בעיות של דיני ראיות. בנוסף, צוות העל למאבק בפשיעה חמורה בחברה הערבית, שמונחה על ידי היועצת המשפטית לממשלה, כלל לא התכנס השנה. יש פה קושי להביא תוצאות כי הרשויות לא משתמשות בכלים מספיק חזקים. השב"כ חייב להיכנס לתמונה עם צווים וחיפושים מנהליים, והממשלה צריכה לייצר תקנות לשעת חירום, אחרת נמשיך לרדוף אחרי הזנב של עצמנו.
ולמרות כל התמונה הקשה הזו, האם אתם מזהים גם מגמות חיוביות ושיפור בנגב?
בהחלט, ויש לשים זאת על השולחן. על אף שדוח המבקר מציג תמונה קשה, דוח של תנועת רגבים לשנת 2025 (המתמקד בקרקעות) מראה ירידה של 40% בהתחלות הבנייה הלא חוקיות וכמעט עצירה מוחלטת של השתלטויות חדשות על אדמות מדינה.
בנוסף יש רפורמות מבורכות שמתרחשות בממשלה האחרונה: השר איתמר בן גביר הביא לאכיפה משמעותית ולהגברת הריסות הבנייה הבלתי חוקית. השר עמיחי שיקלי מוביל את רפורמת "הקווים הכחולים" המסדירה את תביעות הבעלות – נושא סופר קריטי לנגב שהיה בקיפאון של עשרות שנים. בנוסף, השרה אורית סטרוק מקדמת ממש בימים אלו הקמה של 11 יישובים חדשים במרחב הנגב, אירוע שלא קרה פה עשרות שנים.
מהו פתרון העומק שנדרש כדי להבטיח את עתיד הנגב?
בגלל פיזור הסמכויות בין המון משרדים שונים שמושכים כל אחד לכיוון שלו, קשה מאוד לייצר פתרון הוליסטי. כדי לטפל בבעיית שורש כזו, נדרש ניהול ישיר של ראש הממשלה ומינוי שר ספציפי במשרד ראש הממשלה שירכז את כל הסמכויות הרלוונטיות. השר הזה צריך לקום בבוקר כשכל עניינו הוא למצוא פתרון לנגב ולכנס את כל הגורמים יחד. הנגב מהווה 60% משטח מדינת ישראל והוא עתודת הקרקע שלנו. אסור להפוך את הנגב לעניין פוליטי, עלינו לקדם אותו לטובת העתיד של מדינת ישראל כולה.
