דוח מיוחד של מבקר המדינה, המתפרסם היום (שני), חושף כי למרות ניסיונות התיקון, בעיית המשילות בנגב נמשכת ואף החמירה בחלק מהמדדים בשנים האחרונות. הדוח, המהווה ביקורת מעקב מורחבת לדוח קודם משנת 2021, מצביע על כשלים עמוקים ביכולתה של המדינה לאכוף את החוק ולהוציא אל הפועל את מדיניותה באופן אפקטיבי בחבל הארץ הדרומי. המבקר מתריע כי היעדר המשילות מוביל להתרופפות הסדר החברתי ולפגיעה קשה בביטחון האישי של התושבים.
זינוק בפוליגמיה ואיום אסטרטגי
אחד הנתונים המדאיגים ביותר בדוח נוגע לתופעת הפוליגמיה. לפי הנתונים, בנגב חיות כיום 16,256 נשים בתאים משפחתיים פוליגמיים, עלייה של 16% לעומת הביקורת הקודמת. למרות חומרת התופעה והשלכותיה על נשים וילדים, הטיפול המשפטי נותר דל באופן קיצוני: בין השנים 2022 ל-2024 הוגשו שלושה כתבי אישום בלבד בגין עבירה זו, ירידה משמעותית באחוזי האכיפה.
במקביל, הדוח מצביע על העמקת תופעת "הפלסטיניזציה" בקרב האוכלוסייה הבדואית בנגב. הערכות גורמי הביטחון מצביעות על כך שכ-22% מהאוכלוסייה הבדואית בנגב הם בעלי זיקה פלסטינית, הנובעת בין היתר מנישואים לנשים מאיו"ש ומעזה ומחשיפה להסתה. מצב זה, בשילוב עם חולשת המשילות, מהווה להגדרת גורמי הביטחון איום אסטרטגי על מדינת ישראל.
פרוטקשן ומחסור בכוח אדם
הפשיעה הכלכלית ממשיכה להכות בקבלנים וביזמים בדרום. סקר שנערך בפברואר 2025 מגלה נתון מדהים: 87% מהקבלנים דיווחו כי התבקשו לשלם דמי חסות (פרוטקשן) באתרי בנייה. קבלנים רבים נאלצים לשלם סכומי עתק עבור "שמירה" פיקטיבית, ורבים מהם חוששים להגיש תלונה במשטרה או להימנע מהגשת מועמדות למכרזים באזור.
אל מול האתגרים הללו, המשטרה מתמודדת עם מחסור חריף בכוח אדם. בתחנת עיירות קיים פער של 25% במצבת השוטרים, ובתחנת רהט חסרים כ-20% מהתקנים המתוכננים. פערים דומים נמצאו גם בתחנות שגב שלום וערוער. המחסור הזה פוגע ישירות ביכולת המבצעית לאכוף את החוק ובתחושת הביטחון של האזרחים שומרי החוק בנגב.
ניצוצות של תקווה ותיקון
לצד הביקורת הקשה, הדוח מציין גם נקודות של שיפור. המוסד לביטוח לאומי גייס שישה חוקרים ייעודיים לטיפול בהשלכות הפוליגמיה על הקצבאות, צעד שהוביל לבדיקת כ-4,600 תיקים ולדחיית תביעות שהוגשו במרמה. גם ברשות המיסים החלו ביישום מערכת GIS מתקדמת למיפוי עסקים ביישובי הבדואים, מה שמסייע להתגבר על היעדר שמות הרחובות ומספרי הבתים.
בנוסף, צה"ל פועל בנחישות גדולה יותר בשטחי האש בנגב. בין השנים 2021 ל-2023 בוצעו 1,730 פעולות להשמדת גידולי קנאביס והפיכת קרקע באלפי דונמים שנתפסו באופן בלתי חוקי. עם זאת, המבקר מציין כי חלה ירידה מסוימת בהיקף הפעילות במהלך שנת 2024 עקב מלחמת "חרבות ברזל".
רגבים: "ראש הממשלה חייב להיכנס לאירוע"
בתנועת רגבים הגיבו לנתוני הדוח והדגישו כי מדובר באישור רשמי למציאות שעליה התריעו במשך שנים. "דו"ח המבקר הוא אישור רשמי למציאות שזעקנו עליה שנים: הפשיעה, הפוליגמיה, הפרוטקשן והבנייה הבלתי חוקית הם איום אסטרטגי על הריבונות הישראלית", נמסר מהתנועה.
ברגבים ציינו לטובה את פעולות השרים שיקלי ובן גביר בשנתיים האחרונות, שלדבריהם שיפרו את המצב בנגב מאוד, אך הדגישו כי נדרש גורם מתכלל בעל סמכויות רחבות. "ראש הממשלה חייב להיכנס לאירוע בעצמו – לרכז סמכויות ולמנות שר מתכלל. לא ייתכן שכל פעולה שמקדמת הממשלה בתחום אכיפת החוק נתקלת בקיר ברזל של התנגדות היועמ"ש ונציגיה. מרחב הדרום לא צריך עוד ניירת, הוא צריך עמידה נחושה ועקבית", סיכמו בתנועה.
