אתמול בערב עמדו נפתלי בנט ויאיר לפיד, מחייכים ומדושני עונג, והכריזו על מפלגתם החדשה – "ביחד". המילה "אחדות" נזרקה לאוויר שוב ושוב, כמעין מילת קסם שאמורה לרפא את כל תחלואי החברה הישראלית. אבל בתוך ים הממלכתיות הזה, הסתתר פיל ענק שהם קיוו שלא נשים אליו לב: החרם נשאר. מחנה שלם, על נבחריו ומצביעיו, עדיין מוקצה מחמת מיאוס.
המתמטיקה שמאחורי החרם
בואו נדבר רגע במספרים, כי מתמטיקה לא משקרת. החרמת בנימין נתניהו היא בפועל החרמה של מפלגת הליכוד כולה. אנחנו מדברים על 32 מנדטים – למעלה מ-1.1 מיליון אזרחים שהלכו לקלפי ושמו "מחל" בידיעה ברורה מי עומד בראש. ובאופן עקיף? גם מצביעי סמוטריץ', בן גביר והמפלגות החרדיות ראו בו את המועמד שלהם לראשות הממשלה.
כאן הם לבטח ינסו לטעון את טענת ההגנה המוכרת: "אנחנו לא מחרימים את מצביעי הליכוד, אלא רק את העומד בראשו". אבל אי אפשר להגיד לבוחר "אני אוהב אותך ואנחנו אחים", ובאותה נשימה להגיד לו שהפתק ששם בקלפי והאדם שבחר לייצג אותו הם מוקצים ולא לגיטימיים. המשמעות היא פשוטה: חרם על נתניהו הוא לא חרם פרסונלי, הוא החרמה של כחצי מהמדינה.
בין אחדות לאחידות
זו התנשאות, לא אחדות. איך בדיוק נראה "תיקון ששורשו באחדות", כשבהנף אצבע הוא מבטל את הקול, הדרך והבחירה של חצי מהעם? כאן בדיוק טמון הבלוף של מפלגת "ביחד". בנט ולפיד התבלבלו בין אחדות לבין אחידות. אחדות אמיתית איננה דורשת למחוק את הצבעים שאנחנו לא אוהבים. היא לא דורשת מאף צד למכור את עקרונותיו או לטשטש את זהותו כדי להתקבל למועדון.
ההפך הוא הנכון: אחדות אמיתית בחברה דמוקרטית עוברת בכך שכל מפלגה תייצג את ערכיה ביושר ובגאווה, מבלי להסתיר אותם. רק כשכל ציבור – ימני, שמאלי, חרדי או חילוני – מרגיש שהקול והערכים שלו מיוצגים באמת במשכן הכנסת, נוצרת הקרקע לאחדות. רק מתוך כבוד לייצוג המלא של כלל הקבוצות, אפשר לשבת סביב השולחן ולהתחיל לעבוד יחד.
הארכיון לא שוכח: בנט רץ עם לפיד למרות כל התחייבויות והצהרות העבר | צפו
האחריות עוברת לבוחר
לדרוש מהציבור "אחדות" שמושתתת על החרמות, על השתקת חצי מהעם ועל מכירת ערכי הליבה לטובת מיתוג תקשורתי נוצץ – זו לא אחדות. זה פשוט מועדון חברים סגור, שעטוף בבלון של שקר שסופו להתפוצץ.
האחריות כעת מונחת על הכתפיים שלנו, הבוחרים. במיוחד לאלו ממחנה הימין המתון או המרכז שאולי מסתנוורים ממילת הקסם "ביחד" – אל תתנו צ'ק פתוח לרשימות אנונימיות. אל תקנו סיסמאות ריקות של אחדות שבפועל קורעות את העם לחצי. תיקון לאומי אמיתי, כזה ששורשו באחדות כפי שהם מתיימרים להציג, לעולם לא יוכל להתבסס על מחיקת חצי מהציבור הישראלי.
