תיעוד מקומם חושף את שחקני נבחרת הכדורגל של הרשות הפלסטינית חוגגים עם שירי הלל לראשי ארגון הטרור חמאס. בעוד ישראל נאבקת בסנקציות ספורטיביות, נציגי הרשות מבהירים בדיוק במי הם תומכים

בזמן שבעולם עוד מעזים לדבר על 'הרשות הפלסטינית' כעל "פרטנר מתון" או אלטרנטיבה שלטונית לחמאס, המציאות בשטח – וגם באוטובוס הנבחרת – מוכיחה אחרת לגמרי. תיעוד חדש ומקומם שנחשף מראה את שחקני נבחרת הכדורגל הרשמית של הפלסטינים, אלו שאמורים לייצג "ספורט ושלום", כשהם שרים בהתלהבות שירי הלל לארכי-רוצחים יחיא סינוואר ומוחמד דף.

בסרטון נראים השחקנים, לבושים בבגדי הנבחרת הרשמיים, כשהם רוקדים ושרים בקולי קולות מילים שאין דרך לפרש אותן מלבד תמיכה מוחלטת בדרך הטרור של חמאס ובטבח ה-7 באוקטובר.

"הרובים שלנו לא יוזלו"

המילים שבוקעות מגרונם של "שגרירי הספורט" הפלסטינים לא משאירות מקום לספק. השחקנים נשמעים שרים באקסטזה: "הבטחת סינוואר – לא תשוב הביתה", כשהם מתייחסים להבטחת ה"שיבה" או הניצחון של מנהיג חמאס שחוסל.

אבל זה לא נעצר שם. ההזדהות עם הזרוע הצבאית של חמאס היא מוחלטת, כשהם זועקים: "אנחנו אנשיו של דף, אנחנו אנשיו. הרובים שלנו לא יוזלו למענו". השיר ממשיך עם מסרים מיליטנטיים על "ברית הגברים" ועל כך שהם "מגן המולדת".

הצביעות של עולם הספורט

הסרטון הזה הוא סטירת לחי מצלצלת לכל ארגוני הספורט הבינלאומיים, ובראשם פיפ"א, שבוחנים בזכוכית מגדלת כל צעד של נבחרת ישראל ואף שוקלים להטיל עלינו סנקציות בגלל המלחמה. בזמן שישראל נלחמת על חייה, הנבחרת היריבה – שמתקבלת בכבוד באצטדיונים ברחבי העולם – מהללת את מי שאחראים לרצח, אונס וחטיפה של אזרחים חפים מפשע.

המקרה הזה מוכיח שוב שאין באמת הפרדה בין הרשות הפלסטינית "המתונה" לבין חמאס. כאשר הדמויות הנערצות על כוכבי התרבות והספורט של הרשות הם רבי מרצחים, המסר שמחלחל לדור הצעיר הערבי הוא ברור: הטרור הוא הגאווה הלאומית שלהם.

מול המראות האלו אסור לשתוק. גוף ספורטיבי ששחקניו מהללים את מוחמד דף ולסינוואר לא צריך לקבל דקה של חסד על הדשא. הגיע הזמן לקרוע את המסיכה מעל פניה של הרשות הפלסטינית ולהגיד לעולם בצורה פשוטה: מי ששר לסינוואר – הוא לא פרטנר למשחק, הוא אויב.