שוק החלב הישראלי ימשיך להמתין. אחרי שבועות של מתח ומחאות רפתנים, ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' סיכמו הבוקר (שלישי) על הוצאת רפורמת החלב מחוק ההסדרים לשנת 2026. המהלך נועד להבטיח את העברת התקציב בצורה חלקה, תוך התמקדות בצרכי המערכה מול איראן.
ההחלטה התקבלה לאחר סדרת פגישות בין השניים, כשהמטרה המרכזית היא ייצוב הקואליציה ומניעת חיכוכים מיותרים בזמן לחימה. חלק ניכר משרי הליכוד והמפלגות הדתיות התנגדו לרפורמה, מה שהוביל את שר האוצר לוותר על אחת מרפורמות הדגל שלו בגרסה הנוכחית של חוק ההסדרים.
הביטחון מעל הכל
המשימה המרכזית של הממשלה כרגע היא העברת תקציב שייתן מענה מלא לצרכי צה"ל וכוחות הביטחון. באוצר הבהירו כי המיליארדים שיועדו לפיצוי רפתנים במסגרת הרפורמה, יופנו כעת לצרכי הביטחון השוטפים. מדובר בצעד של אחריות לאומית שנועד להבטיח יציבות כלכלית בזמן שהמשק מתמודד עם השלכות המלחמה.
שר החקלאות וביטחון המזון, אבי דיכטר, בירך על ההחלטה ואמר כי הרפורמה, שלדבריו נולדה ללא שיתוף גורמי המקצוע, לא יכלה להאריך ימים. דיכטר הדגיש כי המלחמה המחישה את הצורך בשמירה על משק חלב מקומי וחזק, והודה לרפתנים שפעלו להשארת הנושא מחוץ לחוק ההסדרים.
מה נשאר מהרפורמה?
למרות ההחלטה, באוצר לא מרימים ידיים. על פי הסיכום, הרפורמה תמשיך להתקדם בדיוני הוועדות בכנסת כחקיקה רגילה, ותעלה להצבעה תחת משמעת קואליציונית רק לאחר סיום המלחמה. כיום, מחיר מוצרי החלב בישראל גבוה ב-48% מממוצע ה-OECD, ופתיחת השוק לתחרות נותרה יעד מרכזי של משרד האוצר לטווח הרחוק.
בשלב זה, הדרך היחידה שנותרה פתוחה לשינוי מיידי במחירים היא פתיחת יבוא גבינות באמצעות צווים, מהלך ששר האוצר יכול לבצע ללא אישור הכנסת. בינתיים, התקציב המתגבש צפוי לעבור עם תוספות משמעותיות למערכת הביטחון, כשהממשלה מקווה להעבירו "מתחת לרדאר" של המחלוקות הפוליטיות הרגילות.
