בפרשת כי תשא אנחנו ממשיכים בציווי ה' על בניין המשכן וכליו לצורך השראת השכינה – "ושכנתי בתוכם". אך בפרשה אנחנו נפגשים גם בתקלה ובהתפוצצות הגדולה – חטא העגל. חטא זה גרם לעיכוב משמעותי לדורות, "וביום פקדי ופקדתי", לשבירת הלוחות, אך גם להופעת מדרגה חדשה אצל משה רבנו של קירון עור הפנים.
יש להתבונן במילה אחת שבפסוקים שמבארת את עניינו של חטא העגל ואיך טעו בו. ידועים דברי הכוזרי והרמב"ן שהעם כולו לא חפץ בעבודה זרה, אלא היה זה הערב רב שדחף והטעה את ישראל. ישנה מילה אחת המבארת את נקודת הטעות, כפי שמסביר הרב קוק בפנקס ד'.
המילה שמחביאה את שורש החטא
לאחר שאהרון כביכול משתף פעולה, והעם מביא את הזהב, אומר העם: "אלה אלוהיך ישראל אשר העלוך מארץ מצרים". וכי עם חכם ונבון, שראה את כל ניסי מצרים ומכותיה, חשב שהעגל הזה הוא שהעלה את העם ממצרים? התשובה טמונה במילה "העלוך" – שם מונח שורש החטא.
בפרשת שמיני, התורה מצווה על איסור שקצים: "כי אני ה' המעלה אתכם מארץ מצרים". רש"י מביא שם שבכל המקומות כתוב "והוצאתי", וכאן כתוב "המעלה". הגמרא מסבירה שאפילו אם ה' היה מעלה את ישראל ממצרים רק כדי שלא יטמאו בשרצים – זה היה מספיק. זהו לשון "מעלה" – להעמיד את האדם בדרגה אנושית עליונה ונקייה יותר.
החטא גרם לכך שהדבר התאחר באלפי שנים, ורק כשחטא העגל יימחה לגמרי – העולם יתוקן באורח שלום
כאשר משה רבנו בושש לבוא, טעו ישראל לומר: כל עוד משה איתנו, אנחנו במדרגת "הוצאתי" – מציאות אחרת לחלוטין, עם סגולה שאינו ככל העמים. אך כשמשה איננו, לפחות נהיה במדרגה אנושית גבוהה בתוך "סקאלת העמים". זהו השורש של חטא העגל – הרצון להיות "אומה טבעית" ומתוקנת, ולוותר על הסגולה האלוקית המיוחדת.
המחיר שכולנו משלמים עד היום
המחיר הכבד של חטא העגל מבואר ב"פרקי המלחמה" בספר אורות. מדובר על איבוד המצב שבו אומות העולם היו משלימות עם ישראל ללא מלחמה. לולי החטא, היראה מ"שם ה' הנקרא עליך" הייתה מונעת את הצורך בשיטת המלחמה בעולם.
חטא זה גרם לעיכוב משמעותי לדורות, "וביום פקדי ופקדתי", לשבירת הלוחות, אך גם להופעת מדרגה חדשה אצל משה רבנו של קירון עור הפנים
הרב קוק כותב: "לולא חטא העגל היו האומות יושבות ארץ-ישראל משלימות עם ישראל ומודות להם, כי שם ד' הנקרא עליהם היה מעורר בהן יראת הרוממות, ולא הייתה שום שיטת מלחמה נוהגת". החטא גרם לכך שהדבר התאחר באלפי שנים, ורק כשחטא העגל יימחה לגמרי – העולם יתוקן באורח שלום.
אנחנו צריכים לחזור ולאחוז בצלם האלוקים המקורי שלנו, כפי שעשה מרדכי היהודי שלא פחד מהמן. עלינו לשאוף אל הרוח והקדושה המקורית, כדי שהגויים יאמרו "לכו ונלכה באור ה'". נדע שאנחנו לא עוד גוי מפותח בין העמים, אלא עם סגולה – עם לבדד ישכון ובגויים לא יתחשב.
