עד דלא ידע – איך ניתן לחגוג ועדיין לשמור על הבריאות?

פורים כאן והוא מביא עמו שפע של מתוקים, מזונות אולטרא-מעובדים ואלכוהול. למרות שיום-יומיים של חריגה מהתזונה השגרתית אינם צפויים לגרום לנזק רפואי משמעותי, המציאות מלמדת שהאתגר האמיתי טמון בדפוסי הצריכה לאורך השנה וההשפעה על ההרגלים הבריאותיים לאחר החג. אז איך ניתן לחגוג ולהנות ועדיין לשמור על איזון וגבולות בריאים?

צרי בריקנר. צילום: אוהד ארידן

צרי בריקנר, תזונאי קליני ומרצה בחוג לסיעוד במרכז האקדמי לב

חג פורים הגיע, ושוב אנו מוצאים את עצמינו מול שפע עצום של משלוחי מנות, אלכוהול, חטיפים, ופיתויים מתוקים מכל עבר. לכאורה, מדובר סך הכל ביום-יומיים בשנה של חגיגות. רבים חושבים שזה שאנו לא מבדילים בין ארור המן לצדיק מרדכי מתיר לנו לא להבדיל בין מפחית-סיכונים תפוח לבין מעלה-סיכון חטיף, או שלא יקרה כלום אם יום-יומיים בשנה יבואו אותם אולטרא-מעובדים להתארח. האמנם? נראה שהתמונה מורכבת יותר.

מבחינה רפואית-מחקרית, אין עדויות לכך שצריכה חד-פעמית ומוגזמת של ממתקים במשך יום או יומיים בשנה, לכשעצמה, גורמת לנזק בריאותי משמעותי אצל ילד בריא. למעשה, בתרחיש תאורטי שבו ילד אינו צורך כלל ממתקים במהלך השנה ורק בפורים מרשה לעצמו "להתפרע" – הסיכון הרפואי הישיר כמעט שאינו קיים.

גם אם יום אחד של “התפרעות מתוקה” אינו מסוכן רפואית, הוא עלול ליצור אפקט התנהגותי – הרחבת גבולות, קושי לחזור לשגרה, ולעיתים מדרון חלקלק של דרישות וצריכה מוגברת גם לאחר החג

אלא שהמציאות רחוקה מכך. מחקרים מצביעים על כך שבכל העולם ילדים צורכים סוכר בכמויות גבוהות בהרבה מההמלצות לאורך כל השנה. הנתונים מדברים על ממוצע צריכה של בין מנה לבין חמש מנות סוכר ליום ויש אפילו 10% שמצליחים לעלות על מעל שבע מנות סוכר ליום, כאשר ההמלצה הבריאותית היא שלא לצרוך מעבר ל 10-20 גרם של סוכר שמקורו אינו מאוכל או פירות. כאן טמון האתגר האמיתי: הבעיה אינה יום אחד של חריגה, אלא הדפוס הקבוע.

הבעיה האמיתית: הסוכר שמלווה אותנו כל השנה

על פי משרד הבריאות בישראל, צריכה קבועה ומוגברת של מתוקים אולטרה מעובדים מובילה באופן ישיר למחלות כרוניות כמו השמנה, סוכרת מסוג 2, מחלות לב, בעיות שיניים ועוד. למעט מצבים זיהומיים – כל מחלה כרונית מקושרת לצריכת מוצרים אלו. לפיכך, השאיפה היא לשמור על צריכה של מתוקים ומעובדים במינימום האפשרי.

אחרי שאמרנו זאת – האם יום אחד של התפרעות מתוקה יכול בכל זאת להטות את הכף? כאן נכנס היבט נוסף, חשוב לא פחות: ההרגלים. גם אם יום אחד של “התפרעות מתוקה” אינו מסוכן רפואית, הוא עלול ליצור אפקט התנהגותי – הרחבת גבולות, קושי לחזור לשגרה, ולעיתים מדרון חלקלק של דרישות וצריכה מוגברת גם לאחר החג.

איך שומרים על הגבולות?

לכן הגישה המאוזנת היא לא איסור מוחלט – אלא ניהול חכם. אפשר ואף ראוי לשמוח, ליהנות ממשלוחי המנות, לאפשר לילדים לטעום מתוקים וגם להתבשם מאלכוהול. ולצד זאת, מומלץ להציב גבולות סבירים ולהדגיש את העיקרון לפיו פורים הוא יום מיוחד ולא שינוי תזונתי קבוע.

גם בעניין האלכוהול והיין – כפי שמביאים הרמב"ם ופוסקים גדולים נוספים – "עד דלא ידע" לא מחייב להגיע למצב של אבדן שליטה מוחלט. אין בעיה לחרוג מהשגרה, אך החובה לשמוח ולהתבשם בפורים אינה מחייבת אבדן שליטה – ניתן להתבשם ולשמוח בטוב טעם.

מחקרים מצביעים על כך שבכל העולם ילדים צורכים סוכר בכמויות גבוהות בהרבה מההמלצות לאורך כל השנה

ולסיום, כמה המלצות שיסייעו לכם לחגוג את פורים ולשמור על האיזון הבריאותי: בחרו עם הילדים מראש 2-3 ממתקים והימנעו מאכילת ממתקים בלתי מוגבלת, שלבו פעילות גופנית לפני או אחרי החג והקפידו במשתה בחג שלא לאכול ג'אנק.

חשוב לזכור שפורים הוא חג של שמחה, נתינה וחיבור. אפשר בהחלט ליהנות מהמתיקות שבו, כל עוד זוכרים לאזן. חג פורים שמח!

guest
0 תגובות
עוד כתבות שיעניינו אותך