'מזל', מפקד החטיבה הלוחמת של הלח"י, מספר בספרו שהם היו צוחקים על הבריטים. אחרי כל פעולה של לח"י – הבריטים היו מגבירים שמירה ופורסים עוד תיל באותו הבסיס נגדו הלח"י פעלו. תגובה ממוקדת ונקודתית. כך היה נח ללח"י לבצע את פעולותיהם במקומות אחרים, אחד אחרי השני.
אסור לנו לנהוג כך. זה שהטבח הנורא לפני שנתיים אירע בעזה, לא מחייב שחיקוי האירוע ח"ו לא יבוא מכיוון אחר.
המחבל בחליפה: האיום הסוני החדש שמעבר לגדר
ברמת העובדות: לפני מעט יותר משנה היתה הפיכה במדינת סוריה, שכנתינו העוינת מצפון-מזרח. השליט החדש בסוריה, אחמד א-שרע (המכנה את עצמו 'אל-ג'ולאני', כסמל לרצונו לקחת את רמת הגולן), שייך לפלג הסוני באסלאם, כמו חמאס. אנשיו הביעו מאז ההפיכה מספר פעמים הזדהות עם חמאס.
גם לפי הניתוח, הלא-מחייב, שהוא לא יכול להרשות לעצמו תדמיתית להתנהל בדומה לחמאס – הרי שהשיטה הקלאסית בעולם הערבי של יצירת 'כח ווגנר' פתוחה בפניו, והוא כבר התחיל לפעול בכיוון הזה. דווח בעבר של הקמת תאים של אל-קעידה בסוריה, ושר הביטחון הזהיר שגורמים (כולל ח'ותים) מתכננים משם פלישה לישראל.
בעקבות ומייד אחרי ההפיכה במדינת סוריה, ישראל כבשה במבצע 'חץ הבשן' רצועת ביטחון עבה לאורך הגבול עם רמת-הגולן, ואת כתר החרמון. האזור שנכבש הוא חלק מחבל הבשן ההיסטורי, שהיה מיושב על ידי יהודים בימי הבית הראשון והשני.

אבל גם 'אזור החיץ' (האזור המפורז בין ישראל לסוריה מאז מלחמת יום כיפור) והשטח שישראל השתלטה עליו במבצע 'חץ הבשן' אינו ריק, מתגוררת בו אוכלוסיה מרובה.
המרחב לאורך הגבול מהקצה הדרומי של רמת-הגולן ועד אזור קונייטרה – מאוכלס במוסלמים-סונים, קבוצתו של א-שרע ותומכי חמאס. יש להם שם נשק, בתוך אזור השליטה הישראלית. נשק בכל בית, ולא על הכל יש לצה"ל מידע מדוייק. יצירת שיתופי פעולה שם היא דבר קשה ומוגבל מאד, העויינות גדולה.
כשהגדר הופכת למכשול פסיכולוגי בלבד
אם זה מזכיר לכם קשיים דומים בצפון השומרון ומרחבים דומים ביהודה ושומרון – אתם לא טועים. רק שבבשן, בהמרחב שבין מדינת סוריה לישראל, יש לגורמים האלו קשר וגיבוי ישיר של משטר ג'ולאני, ולכן פוטנציאל הסכנה הרבה יותר גדול.
את האמירות המרגיעות שהצבא ערוך ומוכן לכל תרחיש – כבר למדנו לצערנו לקחת באופן מוגבל מאד. גדר ושמירות לא מבטיחות ביטחון מפלישה עויינת, ואפילו סתם חדירות בגבול.
היום כבר ברור שמה שמרתיע את האויב הערבי הוא לא חיסול בכירים או פיצוץ מבנים, אלא לקיחת אדמה, איבוד הטריטוריה שלו
הפעם גם יש סימן מקדמי, ראיה למציאות שעלולה להיות מאד מסוכנת. ברמת העובדות: בחודשים האחרונים פעילים של תנועת 'חלוצי הבשן' עברו את גדר הגבול מספר פעמים. לפעמים היו אלו משפחות ולפעמים צעירים – צעירים לפני גיוס וחסרי כל הכשרה מבצעית. למרות זאת, לא רק שאנשי התנועה הצליחו לעבור, אלא שבפעמיים מתוך המקרים האלו לקח לצבא יותר משעה לשים לב לכך!
אנו רוצים לקוות שמול פלישה מהצד השני יש לצה"ל עין פקוחה ויכולת תגובה מיידית, אבל המציאות אומרת דרשני רציני. אחרי האסון של לפני שנתיים, אי אפשר לסמוך על "צה"ל מוכן לכל תרחיש".
הריבונות עוברת דרך המחרשה
חשוב לציין: המסקנה מהכניסות של 'חלוצי הבשן' אל מעבר לגבול הישן – כלל איננה ליפול על הש"ג, ולהעניש את הקצין התורן, שבמקרה היה מופקד אז בשטח. זה לא בעיה של קצין זה או אחר, ולא שבידיים של מישהו אחר המצב היה שונה.
צריך לפתור את הבעיה מהשורש. כמו שלמדנו ביהודה ושומרון, כך גם מול האיום הסורי על רמת-הגולן וכל הצפון – גדרות, מצלמות וסיבובי שמירה הם לא המתכון לביטחון. כדי ליצור הגנה אמיתית חייבים התיישבות אזרחית, שמביאה שליטה טבעית ורציפה במרחב.
בנוסף, עד כה שמענו הכרזות ישראליות רבות על "אי נסיגה" מהאזור הסורי לשעבר, ועל חשיבותו הבטחונית. אולם, ברגע שיתייצב השלטון החדש והעויין בסוריה, האפשרות שכל ההכרזות יתנדפו ברוח היא לא רק סבירה – היא הצפוייה. אחמד א-שרע, המחבל בחליפה, בוגר דאע"ש, מסתובב באמריקה ומציג את עצמו כידידותי וחביב. פשוט סיפור הארכי-מחבל יאסר עראפת בשידור חוזר. וכן – טראמפ מקבל אותו בזרועות פתוחות.
אנו רוצים לקוות שמול פלישה מהצד השני יש לצה"ל עין פקוחה ויכולת תגובה מיידית, אבל המציאות אומרת דרשני רציני. אחרי האסון של לפני שנתיים, אי אפשר לסמוך על "צה"ל מוכן לכל תרחיש"
רבים מתושבי העוטף תמכו בעבר בגירוש מגוש קטיף, ולמרבה האסון והכאב – הם ושכניהם ספגו את התוצאות בדרך הקשה. בינתיים, יחד עם ערכי הציונות החזקים ברמת הגולן, כנראה שגם בגלל זה, התגובות שתנועת 'חלוצי הבשן' מקבלת בקרב תושבי הרמה הן ברובן הגדול חיוביות ותומכות. אנו רוצים לבנות בחבל הבשן מודל שימנע מאיתנו לחזור על אותה הטעות מגוש קטיף פעם שנייה, בצפון.
רק ע"י התיישבות אזרחית תהיה שליטה צבאית טובה בשטח-ההגנה על הצפון.
רק ע"י התיישבות אזרחית נוכל למנוע נסיגות נמהרות שיביאו בכייה לדורות. לא צריך לשבת עכשיו שאננים מהישגי המלחמה (המדהימים ממש!) כדי לזעוק אחר-כך ברחובות. בואו ונקדים רפואה למכה.
חיזבאללה בלחץ? האויב מבין רק שפת אדמה
הישגים משמעותיים אחרים – הקב"ה כבר זיכה אותנו. חזבאללה מודאג. המזרחן המקצועי גיא בכור מצא ופירסם בערוץ שלו מחקר של חזבאללה על תנועת 'חלוצי הבשן'. היום כבר ברור שמה שמרתיע את האויב הערבי הוא לא חיסול בכירים או פיצוץ מבנים, אלא לקיחת אדמה, איבוד הטריטוריה שלו.
כשחזבאללה רואה שיש לחץ מהצד הישראלי לעשות את מה שישראל לא רגילה לעשות, והוא מפחד שזה גם יצליח – הוא נרתע.
כשחזבאללה נרתע – אנחנו מתקדמים.

עם שכנים כאלה מי צריך אויבים, לכן אמור 'ישות עוינת' תחת 'שכנתנו העוינת'.