בואו נתחיל בפירוט המספרים של ההיי-טק הישראלי. בשנים 2020–2024 עמד סך גיוסי ההון והאקזיטים בהיי-טק הישראלי על עשרים-שלושים מיליארד דולרים בממוצע שנתי. 

אני מחריג את שנת 2021, שהייתה שנה מיוחדת שכולם חיפשו בה פתרונות טכנולוגיים לבידוד שכפתה עלינו הקורונה. בעקבות זאת באותה שנה הגיעו סך גיוסי ההון והאקזיטים בהיי-טק הישראלי ל-106 מיליארד דולרים. בשנת 2025, בחלקה השנה השנייה של מלחמה בשבע חזיתות, הגיעו גיוסי ההון והאקזיטים בהיי-טק הישראלי לסכום בלתי נתפס של כשמונים מיליארד דולרים. משקיעים וקרנות הון סיכון לא חדלו לרגע להסתכל על ישראל ולחפש פה השקעות אטרקטיביות. ומצאו. 

אנבידיה הגדולה, החברה בעלת שווי השוק הגדול בעולם, הכריזה בשנה האחרונה על שילוש מרכז הפיתוח שלה בבאר שבע ועל הקמת קמפוס טכנולוגי בטבעון שבצפון והעסקת אלפי עובדים נוספים בשנתיים-שלוש הבאות, ומנכ"ל החברה חלק לישראל מחמאות רבות והגדיר אותה המדינה מספר 2 של אנבידיה בעולם, אחרי ארצות הברית. הוא אינו יהודי ולא ישראלי, והקשר שלו לישראל מסתכם ברצון לעשות עסקים טובים ולהרוויח כסף. 

בידוד מדיני? בידוד כלכלי? הצחקתם את המשקיעים בבורסה התל אביבית בפרט ובישראל בכלל. וזה לא רק בהיי-טק. בתחום הייצוא הביטחוני מדינת ישראל בשיא של כל הזמנים, וזה כמובן לא מפתיע איש. אלביט, רפאל, התעשייה האווירית וחברות נוספות, כמו נקסט ויז'ן וארית תעשיות, וגם חברות קטנות יותר, חוות צבר הזמנות שלא חלמו עליו. השילוב של מלחמה שהצלחנו להפגין בה יכולות מרשימות של הפיתוחים הביטחוניים שלנו עם ההתחמשות של אירופה בפרט והעולם בכלל, מביא את התעשייה הביטחונית לשיא שלא היה כמוהו. השווי של החברות הביטחוניות הישראליות צמח בעשרות מיליארדים, וזה לא בהכרח הסוף. 

התביעה של טראמפ מאירופה להגיע להצטיידות ביטחונית בשיעור של 5% לפחות מתקציב המדינה והמצב הביטחוני הגלובלי מבטיחים המשך הצטיידות שנים קדימה. אירופה מפחדת מפוטין וצריכה לבנות מחדש את הצבאות שלה, לפעמים כמעט מאפס, כיוון שהציוד הקיים מיושן ולא שמיש. ארצות הברית מאיימת להשתלט על גרינלנד. סין מאיימת על טאיוואן, האירועים בוונצואלה ובאיראן מאיימים כלכלית על סין, שעדיין לא ברור כיצד תגיב, ולא דיברנו על אזורים רבים שנפיצים מבחינה ביטחונית, כמו הודו–פקיסטן ועוד. העולם כמרקחה, והחברות הביטחוניות חוגגות. נכון, יש יצרני נשק ומפתחי טכנולוגיות צבאיות נוספים, אבל אין עוד כאלה שעמדו במבחן המציאות בהצלחה רבה כמו החברות הישראליות.

כל חוזה גדול של מדינה זרה עם חברה ביטחונית ישראלית משמעותו שותפות אסטרטגית עם אותה חברה לשנים קדימה. לא מדובר ברכישה חד-פעמית אלא בעסקה שגוררת נשק מקביל שצריך להתאים לזה שנרכש, חלפים לאורך השנים, חימוש תואם, תחזוקה, הכשרת כוח אדם ועוד ועוד. כלומר, כל עסקה כזאת מבטיחה עוד עסקאות עתידיות עם אותה חברה.

כן, כשהיינו בעזה בלב המלחמה מדינות שונות עשו קולות של חרם, אבל הן עדיין רכשו מאיתנו, בין שבעילום שם ובין שבאמצעות חברות בת במדינות אחרות. בסוף כל מדינה עושה את השיקול הצר שלה מה הכי טוב ונכון לה. והיא מוצאת את זה בישראל.

הנתונים הללו, וגם נתוני הבורסה הישראלית ששברו שיאים והשאירו ענן אבק לרוב הבורסות בעולם, אינם מפתיעים. מעבר לעובדה שבורסות נוטות לעלות בזמן מלחמה, ואף יותר מהממוצע הכללי כל עוד המדינה מנצחת כמובן, העליות הפעם היו חריגות בעוצמתן, אבל יש לכך סיבה טובה.

צריך להודות על האמת. לפני המלחמה הייתה ישראל מדינה שפחדה מהצל של עצמה. פחדנו מאוהל שחיזבאללה הקים בשטחנו וממחבלי החיזבאללה שעשו על הגדרות ככל העולה על רוחם. הם ירו טילים ושרפו את שדותינו, ואנחנו הפגזנו דיונות של חול. והיום? אנחנו מעצמה ביטחונית שעושה כמעט ככל העולה על רוחה ומטילה את אימתה על כל השכונה המשוגעת שלנו. בתוך שנתיים הפכנו מילד כאפות לביריון של הכיתה. והעולם רואה.

העולם קונה מהחזקים. העולם קונה מהמצליחים. העולם קונה היום מאיתנו. הוא קונה היי-טק ונשק, ומצרים וירדן קונות גם גז. הבורסה מזנקת, ויש לכך סיבה.

מה צופה לנו שנת 2026?

אם אנחנו הולכים להמשך הסכמי אברהם, אנחנו רק בהתחלה. החזון של טראמפ עוד מהקדנציה הראשונה שלו, שביידן אימץ בתאוריה אבל עקב חדלון המעשה של ממשל אמריקאי אנמי זה נותרה רק בתאוריה, מדבר על חיבור הודו והמזרח הרחוק דרך מדינות המפרץ אל ישראל, ומשם למערב. זאת המהות הכלכלית של הסכמי אברהם: חיבור המזרח למערב בהסכמי אברהם, כשישראל היא השער. נוסף על כך חיבור מקורות האנרגייה של מדינות המפרץ דרך ישראל למערב.

לישראל מדובר בצמיחה יוצאת דופן. בעקבות המלחמה היינו למעצמה ביטחונית. התקדמות בהסכמי אברהם תהפוך אותנו למעצמה כלכלית. אגב, אם לא תהיה התקדמות בהסכמי אברהם, מדינת ישראל כבר ממוצבת בעולם כמדינה שכולם רוצים לעשות איתה עסקים, להשקיע בה ולקנות את המוצרים שלה: היי-טק, ביטחון, וגם בתחומים אחרים. נכון, יש מקרון ודומיו (ראש ממשלת ספרד ועוד), ששקועים עמוק בקונספציה האירופית ומנסים לרצות את המהגרים המוסלמים בצעדים אנטי-ישראליים, אבל זו אפילו לא מכה קלה בכנף. 

הרכבת הכלכלית של צמיחת מדינת ישראל יצאה לדרך מזמן, היא רק מגבירה מהירות, ובכל תחנה מתווספים נוסעים. וגם אם נדמה שיש נוסעים פה ושם שטוענים שהם רוצים לרדת מהרכבת, הקרונות המלאים בדרך נס מתמלאים עוד ועוד. ברוך ה'.

ארז צדוק הוא מנכ"ל אביב בית השקעות, המומחית בהשקעה בחברות הוגנות ובהשקעות על פי ההלכה