מנסור עבאס: "אהיה האצבע ה-61"

הזיכרון הקצר של הפוליטיקה הישראלית עומד למבחן: מנסור עבאס כבר לא פוסל ממשלה שתישען רק עליו, ומעורר מחדש את החששות בימין מפני ממשלה שתלויה במועצת השורא. בראיון בערוץ 12 הוא מנסה להרגיע את גנץ, אבל בדרך מזכיר לכולנו איך נראית ממשלה שמתבססת על קול אחד
יאיר לפיד נפתלי בנט מנסור עבאס

מנסור עבאס, נפתלי בנט ויאיר לפיד. צילום: דוברות מפלגת רע"מ

ריח של ממשלת בנט-לפיד- עבאס שוב באוויר. מנסור עבאס, מי שהיה הצלע המכריעה באותה ממשלה, הצהיר הערב (מוצ"ש) בראיון ל'פגוש את העיתונות' כי הוא מוכן לחזור לתפקיד "האצבע ה-61". מדובר בשינוי משמעותי מהצהרותיו לאחר ה-7 באוקטובר, אז נראה היה שגם הוא מבין שממשלה שנשענת על מפלגה ערבית בזמן מלחמה היא אירוע שקשה לעיכול בציבור הישראלי.

עבאס מנסה לשדר קו פרגמטי, כמעט אדיש לקמפיין של בני גנץ שפוסל ישיבה איתו. "אני לא בא לנהל את מדיניות הביטחון או החוץ של ישראל", הוא חוזר ומדגיש, ומנסה לצייר תמונה של מפלגה שדואגת רק לביוב ולתשתיות בנגב. אלא שבימין זוכרים היטב שגם בסיבוב הקודם, סוגיות כמו נטיעות קק"ל או חוק האזרחות הפכו למשברים קואליציוניים ששיתקו את המערכת.

"הייתי מתפטר" – אבל מה עם המלחמה?

אחת הנקודות המורכבות בראיון הייתה התייחסותו לטבח שמחת תורה. עבאס טען שאם האסון היה קורה במשמרת שלו, הוא היה לוקח אחריות ומתפטר מהכנסת. מדובר בהצהרה דרמטית, אך היא לא עונה על שאלת המיליון דולר שמעסיקה את הציבור הימני: האם ממשלה שנשענת על רע"מ הייתה מסוגלת לצאת למלחמה עצימה בעזה, בלבנון וביו"ש, כשחברי הקואליציה שלה מגיעים מבית גידול אידיאולוגי של התנועה האסלאמית?

עבאס טוען שגנץ יכול להעיד שרע"מ לא התערבה בענייני ביטחון, אך השאלה היא לא רק ההתערבות הישירה, אלא עצם ההישענות על קולותיו. כשהוא מצהיר שיהיה מוכן להיות האצבע ה-61 כדי למנוע בחירות, הוא בעצם מניח שוב על השולחן את המודל של ממשלה שבה כל חבר כנסת מרע"מ מחזיק בזכות וטו על מהלכים לאומיים גורליים.

המלחמה בתוך המגזר

בזמן שהוא מנסה להתחבב על המרכז-שמאל הישראלי, עבאס מנהל קרב הישרדות בתוך המגזר הערבי. הוא פתח חזית חזיתית מול עזמי בשארה, הנאשם בריגול שיושב בקטאר, ותקף אותו על כך שהוא "מטיף מוסר" מרחוק בזמן שרע"מ היא זו שהפילה את נתניהו. "אנחנו בני המולדת שנאחזים בארצנו", תקף עבאס, בניסיון לבדל את עצמו מהזרם הלאומני הקיצוני של בל"ד.

גם בתוך הבית הערבי לא נשארו חייבים. סאמי אבו שחאדה מבל"ד לעג לניסיונות של עבאס להשתלב, וכינה זאת "ניסיון לרצות את היהודים". העימות הזה רק מדגיש את המורכבות: ככל שעבאס מנסה להצטייר כשותף לגיטימי בשלטון, כך הוא מותקף מבית כמי שמוותר על הזהות הערבית, מה שמעלה את השאלה כמה זמן יוכל להחזיק מעמד בשותפות כזו לפני שייאלץ "להראות הישגים" על חשבון האינטרסים הלאומיים של מדינת ישראל.

guest
0 תגובות
עוד כתבות שיעניינו אותך