הבוקר (ראשון) פנה שר הביטחון ישראל כ"ץ ליו"ר ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, ח"כ בועז ביסמוט, בבקשה לקיים דיון דחוף בהוראת שעה שמבקשת הממשלה לקדם. היוזמה החדשה מיועדת להקפיא את ההליכים הפליליים והמעצרים נגד תלמידי ישיבות המוגדרים כעריקים, למשך שלושה חודשים במהלך תקופת הבחירות.

השר כ"ץ הבהיר במכתבו כי ההסדר המדובר יכלול קריטריונים ברורים להגדרת תלמיד ישיבה ש"תורתו אומנותו", לצד חובת הצהרה מהמוסדות ומנגנוני פיקוח בשטח. לכן, השר הציב סייג ברור לפיו האכיפה הפלילית וצווי המעצר יימשכו במלוא העוצמה נגד צעירים חרדים שאינם לומדים בפועל.

"גל המעצרים שובר את האמון"

הגיבוי הרשמי של שר הביטחון מגיע אחרי מה שקרה בסוף השבוע, כאשר מזכיר הממשלה יוסי פוקס שלח מכתב דחוף ליו"ר הוועדה על דעת ראש הממשלה. פוקס הציג תמונת מצב מורכבת ברחוב החרדי, והזהיר כי המעצרים הללו מעמיקים באופן מסוכן את הקרע החברתי ואינם תורמים דבר למאמץ הגיוס הממשי לצה"ל.

לדבריהם של גורמים בממשלה, מאז פסיקת בג"ץ נשללו תקציבי הישיבות והוטלו סנקציות כלכליות כבדות על המשפחות, כמו שלילת הנחות במעונות יום. פוקס חשף כי 12 ראשי ישיבות הסדר חרדיות פנו לממשלה והתריעו כי גל המעצרים הנוכחי "שובר את האמון" ומרחיק את הצעירים החרדים מהצבא.

פתרון זמני לתקופת הבחירות

במהלך השנתיים האחרונות קיימה ועדת החוץ והביטחון 86 דיונים מעמיקים בחוק הגיוס, שכללו הוספת סנקציות אישיות וכלכליות לצד סעיף להקפאת המעצרים עד להשלמת החקיקה. בגלל שאי אפשר להשלים את החוק המלא לפני הבחירות, מציעים כעת בממשלה פתרון ביניים ממוקד בדמות הוראת שעה לשלושה חודשים בלבד.

בממשלה מדגישים כי ההסדר הזמני יחול אך ורק על תלמידים שיוכח כי הם לומדים בישיבות, והוא לא יעניק פטור קבוע או ביטול של הסנקציות הכלכליות הקיימות. המטרה הבלעדית היא לעצור זמנית את האכיפה בשטח כדי למנוע את החרפת המשבר, ולאפשר הגעה להסדר רחב בהסכמה מיד לאחר הבחירות.