הזינוק החד בשילוב מורים מהחברה הערבית בחינוך הממלכתי-עברי מעורר דיון נוקב שחורג מהיבטים מקצועיים בלבד, ונוגע בלבת הזהות והתפקיד התרבותי-לאומי של מערכת החינוך. כפי שחשפנו כאן בעבר, שיעור הנכנסים להוראה בחינוך העברי מקרב בוגרי ההוראה בחינוך הערבי זינק מ-3% בלבד בשנת 2008 ל-24% בשנת 2025, כאשר מגמה מקבילה נרשמה גם בקרב מסיימי תוכניות להסבת אקדמאים (עלייה מ-4% ל-24%). עצם הטשטוש הזה של המבנה הסקטוריאלי פוגע בתפיסת היסוד של החינוך הממלכתי-עברי, המושתתת על טיפוח מורשת, זהות וערכים יהודיים.

כעת, נתונים חדשים שאנו מביאים מציגים את איכות המורים הנקלטים ומבהירים כי הבעיה אינה שמורה רק למישור הערכי-לאומי, אלא גולשת ישירות לרמה הפדגוגית. כאשר לכרסום בייעודו המקורי של הזרם מצטרפים פערים עמוקים בנתוני הסף האקדמיים ובציוני הבחינות של המורים החדשים, התוצאה עלולה להיות פגיעה כפולה: הן בצביון ובערכי הליבה של החינוך העברי, והן ברמתו הלימודית והאקדמית.

בדיקת איכות הנתונים של נכנסי ההוראה בשנת 2025 מציגה פערים משמעותיים בציוני הבחינה הפסיכומטרית. בקרב בעלי תואר בוגר בהוראה, ציון הפסיכומטרי הממוצע של מורה מהחברה הערבית עומד על 437 בלבד, לעומת 494 בחברה היהודית. בקרב מורים שעשו הסבה אקדמית הפער גדל ללמעלה מ-100 נקודות, כאשר הממוצע בחברה הערבית עומד על 421 לעומת 537 בחברה היהודית. גם בקרב בעלי תעודת הוראה מאוניברסיטאות נרשם פער, עם ממוצע של 493 בחברה הערבית מול 575 בחברה היהודית. פערים אלו נשמרים כבר במשך שנים ארוכות.

תמונת המצב בבחינות הבגרות

בגלל ששיעור המורים שעשו פסיכומטרי בחברה הערבית גבוה יותר מבחברה היהודית (שכן אינו בהכרח חובה), בדקנו גם את נתוני ממוצע הבגרות המנורמל של סטודנטים להוראה בשנת 2026. מהנתונים עולה כי בקרב סטודנטים להוראה בוגרי החינוך הממלכתי-עברי, ממוצע הבגרות הכללי היה נמוך ב-0.03 מהממוצע הכללי. לעומת זאת, בקרב בוגרי החינוך הממלכתי-דתי הממוצע היה גבוה ב-0.24 מהממוצע הכללי. בחינוך הערבי הממוצע היה נמוך ב-0.03.

כאשר בוחנים את ממוצע הבגרות המנורמל במקצועות הליב"ה (מתמטיקה, אנגלית ושפה), הפערים הופכים לחדים עוד יותר. בקרב סטודנטים מהחינוך הממלכתי-ערבי נרשם ציון נמוך ב-0.22 מהממוצע הכללי. בחינוך הממלכתי-עברי הציון היה נמוך ב-0.04, ואילו בוגרי החינוך הממלכתי-דתי הציגו שוב את התוצאות הגבוהות ביותר, עם מדד הגבוה ב-0.06 מהממוצע הכללי.

צמיחה מתמשכת במספר הסטודנטים

למרות הפערים בציוני הסף ובמדדי האיכות, הכמות של המורים הערבים במערכת ממשיכים לגדול. כיום בכ-41% מבתי הספר בחינוך הממלכתי-עברי מלמד לפחות מורה ערבי אחד, והם מהווים כשבעה אחוזים מסך המורים החדשים שנקלטים במערכת.

מגמה זו צפויה להמשיך להתרחב, כאשר בקרב הסטודנטים החדשים לתואר בוגר בהוראה במכללות לחינוך נרשמו כ-1,700 סטודנטים חדשים בחינוך הערבי, לעומת כ-1,500 בחינוך הממלכתי-עברי – גידול של כ-12.5%.

הגידול המתמשך במספר המורים והסטודנטים הנקלטים במערכת מוכיח כי מדובר במגמה המאיימת לשנות את פניו של החינוך הממלכתי-עברי מן היסוד. הפגיעה הכפולה – הן בשחיקת הזהות והערכים בכיתות והן בירידה ברמת הלימודים במקצועות היסוד – אינה גזירת גורל אלא תוצאה של מדיניות לקויה. שמירה על עתיד החינוך העברי מחייבת עצירה מיידית של השילוב הסקטוריאלי, לצד הצבת רף איכות אחיד וגבוה שיבטיח כי רק המועמדים המתאימים ביותר יעמדו מול תלמידי ישראל.