היישוב הקהילתי בני דקלים, הוא סמל בולט לתקומה והמשכיות של מגורשי גוש קטיף. היישוב הוקם על ידי משפחות שפונו מנווה דקלים במהלך תוכנית ההתנתקות בקיץ 2005 (תשס"ה). התושבים, שביקשו להמשיך את העשייה ההתיישבותית והחלוצית, בחרו להקים יישוב חדש ששמו מבטא את המשכיותו של יישוב האם שממנו נעקרו.
עם השנים הצטרפו לגרעין המייסד משפחות רבות מכל רחבי הארץ, ונכון לסוף שנת 2024 מתגוררים ביישוב כ-1,947 תושבים, כאשר התכנון הסופי הוא לאכלס כ-500 משפחות. מיקום היישוב הוא אסטרטגי בגלל קרבתו לקו התפר, ומיקומו בשטח עצום שהיה ללא התיישבות יהודית והיה כר פורה להברחות.
מאתגרים תכנוניים למציאות פורחת
הדרך להקמת בני דקלים לוותה באתגרים. בתחילה נתקלה התוכנית בהתנגדות מצד פעילי איכות הסביבה, שטענו כי פיתוח האזור יפגע במערכת האקולוגית והנופית של שפלת יהודה. לאחר אישור התוכניות במוסדות התכנון, הונחה אבן הפינה ליישוב באוקטובר 2009. בקיץ 2013 חלה פריצת הדרך כאשר המשפחות הראשונות עלו לקרקע.
תחילה הן התגוררו במתחם קרוואנים זמני שכונה "בקו"ם", בגלל שהיה "בסיס הקליטה והמיון" של היישוב, בו שמו את המתיישבים באופן זמני. ממנו עברו בהדרגה לבתי הקבע. כיום היישוב מתפתח בקצב מהיר: שלבים א' ו-ב' כבר מאוכלסים, רוב המגרשים בשלב ג' נמכרו ועבודות הפיתוח בו נמצאות בעיצומן, ושלב ד' עתיד להיבנות בהמשך. קהילה תורנית ומרכז אזורי שוקק בני דקלים מתאפיין באופי דתי-תורני ומקיים חיי קהילה תוססים המושתתים על ערבות הדדית, פעילות תרבות וחברה.
בזכות גודלו, היישוב מהווה מוקד שירותים מרכזי המעניק מענה לכלל מזרח חבל לכיש. פועלים בו מוסדות חינוך ענפים ומגוונים: מעונות, גני ילדים, בתי ספר יסודיים אזוריים (לבנים ולבנות) של רשת "נעם-צביה", "אולפנת בני עקיבא לכיש" (הקולטת בנות מהאזור ומחוצה לו בתנאי פנימייה חלקית), וישיבה גבוהה בשם 'עוז וחדווה'.
כמו כן, ביישוב יש מרפאה אזורית של שירותי בריאות, סניף בני עקיבא, ספרייה ובית קברות אזורי, ובעתיד מתוכנן לקום בו גם מרכז מסחרי. היישוב שוכן בסמיכות לאתרי טבע והיסטוריה, ובראשית דרכו אף כונה "גבעת חזן" על שם מערות חזן הסמוכות לשכונה הצפונית. ביישוב "פארק אלקנה", הכולל מצפה ופינות ישיבה, לזכרו של אלקנה גובי ז"ל, שנהרג בשוגג בפיגוע בציר כיסופים שבגוש קטיף.
