מהפכת ההתיישבות ביהודה ושומרון נמצאת בתנופה היסטורית. החזרה ההיסטורית לצפון השומרון, 104 יישובים חדשים, 150 חוות ותנופת פיתוח בכבישים, ערים חדשות שאושרו, והשליטה של עם ישראל בחבלי מולדתו, התחזקה בצורה משמעותית. בשבועות האחרונים המהפכה קפצה שלב, עם עליות לקרקע של יישובים רבים. בשבוע שעבר עלו שלושה יישובים בשלוש מועצות שונות – גוש עציון, שומרון והר חברון. ביום חמישי האחרון הצטרפה גם מועצה אזורית בקעת הירדן, עם המושב החקלאי בתרון.

דיברנו עם ארבעה חלוצים מארבע פינות שונות של המפה – ומתוכם עולה תמונה אחת של משפחות צעירות ומבוגרות שבוחרות, שוב ושוב, לוותר על נוחות מוכרת לטובת שליחות גדולה. התחלנו עם היישוב הצפוני ביותר, נועה שבצפון השומרון. אחרי ביטול חוק ההתנתקות והחזרה לארבעת היישובים שגורשו – חומש, שא-נור, גנים וכדים – המהפכה עלתה שלב. היישוב נועה, שעלה בשבוע שעבר וקרוי על שם נועה מבנות צלפחד, נמצא דרומית לגנים, והוא חלק מ-15 היישובים החדשים שאושרו מעבר לארבעה המקוריים.

נועה: החזרה ההיסטורית לצפון השומרון

נועה יוצר רצף יהודי בשטח, והוא חלק מהפיכת צפון השומרון לגוש יישובים משגשג. דיברנו עם חנה לנדמן, שעלתה ליישוב יחד עם עוד עשרים משפחות. חנה ובעלה מני גרו ביישוב עלי שבבנימין עם שני ילדיהם, נטע ורותם. הם עזבו את הנוחות שביישוב המבוסס לטובת המשימה הגדולה של החזרה לצפון השומרון.

חנה משתפת כי בעלה גדל במבוא דותן (צפון-מערב השומרון), מה שהקל על ההחלטה, אך מודה כי ההחלטה לא הייתה פשוטה: "היו הרבה לבטים והרבה שאלות. היו הרבה לילות בלי שינה – והאם אנחנו עושים את הצעד הנכון?" עם העלייה לקרקע, היא מספרת, חששות רבים התפוגגו, אך לא כולם.

מאיפה הכוחות לעשות צעד כזה?

"אנחנו משתדלים להחזיק בראש את המשימה – אם אנחנו לא נגור שם, אחרים יגורו שם, אחרים שאנחנו לא רוצים. צריך באמת להבין את גודל השעה וההזדמנות שהגיעה לידנו". לנדמן משתפת כי הקושי הגדול ביותר במעבר הוא המרחק מכל מקום: "כל דבר הכי קטן זה מרחק חצי שעה נסיעה, אפילו בשביל סופר".

בנועה רשומות כיום 24 משפחות, 13 מהן כבר עלו ליישוב והנוספות יצטרפו בקרוב. בין המשפחות זוגות צעירים, זוגות עם ילדים קטנים, ומשפחות עם חמישה ואפילו שבעה ילדים. לסיום היא מזמינה את כולם לבוא לבקר: "כל אחד שיגיע לבקר בנועה ויראה את הנוף, כל הבעיות שלו בעולם ייפתרו ברגע אחד, אני מבטיחה לך. הנוף הוא פשוט מרפא. זה נוף של חזרה הביתה, נוף של בית, נוף של ארץ ישראל – הוא באמת הדבר הכי טוב בעולם".

מעלה ערוגות: מחבר את  גוש עציון

מצפון השומרון נדרים לגוש עציון. מעלה ערוגות הוא יישוב היסטורי בין אפרת לתקוע, שמחבר בין מזרח ומערב גוש עציון. דיברנו עם מעיין לוי, תושב היישוב בן 44. מעיין, אשתו שרית וחמשת ילדיהם עזבו בית מרווח בשכונת עין כרם בירושלים ועברו לקרוואן ביישוב החלוצי.

מעיין שיתף כי ההחלטה התקבלה בעקבות טבח שמחת תורה: "הבנו שהמשימה שלנו בירושלים הסתיימה, וחיפשנו איפה נוכל לתרום הכי הרבה לעם ישראל". התאריך המקורי לעלייה ליישוב היה אחרי תשעה באב, אך העלייה התעכבה, ולבסוף המועצה פנתה למשפחה ימים ספורים לפני העלייה בפועל: "אמרנו יאללה ועלינו. הכול מבחינת ה'הנני', ובאמת להיות פה קשוב למשימה ולשליחות".

לוי סיפר על האירוע בתשעה באב שסימל את העלייה ליישוב: "ממש הרגיש לנו שזה מאוד סמלי. דווקא עם החורבן – אז אנחנו פה בונים. אני חייב להגיד שהיה לי מאוד קשה להיות עצוב". לדבריו, החזון של היישוב הוא להיות מקום מחבר בין חלקי גוש עציון, לא רק במובן הגיאוגרפי: "הוויז'ן שלנו זה באמת משהו שיוצר ומחבר. ממש כרגע אנחנו עובדים על תוכניות לעשות איזושהי פינה חמה לחיילים, עגלת קפה, ומקום שאנשים יכולים לעצור בו לשנייה".

כיום ביישוב שמונה משפחות, וכמות משמעותית נוספת תגיע אחרי החגים. כמו בנועה, גם במעלה ערוגות המשפחות נפרשות מזוגות צעירים ועד משפחות עם חמישה ילדים. מעיין לוי שיתף כי ילדיו, למרות הקושי במעבר, היו חלק בלתי נפרד מההחלטה: "הם גם רוצים להיות בשליחות".

בתרון: מושב חקלאי שמבצר את הגבול המזרחי

מגוש עציון ממשיכים מזרחה, אל עבר הגבול עם ירדן. שם קמה החזית הבאה: מושב בתרון שבמועצה האזורית בקעת הירדן. בשונה משני היישובים הקודמים, בתרון הוא מושב חקלאי מוסדר, שעולה על הקרקע בליווי הדוק של השומר החדש, קק"ל והחטיבה להתיישבות.

דיברנו עם לינוי ויעקב בניטה, בני 34 ו-37, שמנהלים יחד עסק להפקת תוכן ברשתות החברתיות בשם "מדד החיים הטובים". הזוג נמנה עם כ-20 המשפחות העולות למושב, שרובן זוגות צעירים כמעט ללא מבוגרים. בתרון הסמוך לכביש 90 הוא המושב הראשון המוקם באזור ב-40 השנים האחרונות והוא אחד מ-15 היישובים המתכונים בגבול המזרחי.

"תמיד חלמנו לחיות במושב, בקהילה שהיא קרובה, אחד בשביל השני ועם עין טובה", מספרת לינוי. "ראינו את המודעה שפרסמו, ובטח גם אחרי השביעי באוקטובר הבנו את המשמעות ואת הצורך בנוכחות יהודית סביב הגבולות של מדינת ישראל, בעיקר בגבול המזרחי. הבנו את החשיבות והשליחות, ולכן קיבלנו את ההחלטה הזו עם כל המשתמע ממנה – גם אם יהיה קשה, קטן עלינו".

הקושי המרכזי, לדבריה, הוא המרחק מהמשפחה אך הפיתרון הוא ה"ביחד": "בשביל זה יש קהילה, שנהיה אחד בשביל השני". יעקב מוסיף כי היו חששות בדרך, "אבל החלום והרצון ליישב את הארץ ולהגן על המדינה, במיוחד אחרי השביעי באוקטובר, גובר על הכול". בתרון הוא מושב מעורב עם משפחות חילוניות ודתיות. לינוי מדגישה שההקמה מתבצעת בליווי צמוד של גופי ההתיישבות ובהובלת השומר החדש: "הם אלופים. הכתובת שלנו זה הם, ורוב הדברים זה עליהם".

מקדה: מחזקים את מערב יהודה

ומבקעת הירדן ממשיכים דרומה, לדרום הר חברון גילה אורי יצחק נשואה לאיתן קרוב לשנה, עברה יחד עם בעלה מקריית ארבע, למקדה (לשעבר דורן) בדרום הר חברון. שני בני הזוג סטודנטים – היא לומדת במרכז האקדמי רב-תחומי בירושלים, נסיעה שדורשת ממנה לצאת פעמיים בשבוע באוטובוסים מכיוון שלזוג רכב אחד בלבד. מקדה לצד היישוב השכן כרמי יהודה ושני יישובים שיעלו בקרוב יוצרים גוש יישובים חדש במערב יהודה.

גילה מספרת על שינוי דרסטי באורח החיים: "עברנו ממקום שהנוחות שלו 10 מתוך 10… לא צריך להתאמץ על שום דבר". ההחלטה הבשילה אחרי החתונה: "ראינו בשליחות הזדמנות.מי יודע אם תהיה הזדמנות נוספת לקחת חלק בדבר המטורף הזה של גאולת הארץ". האתגר המיידי ביותר, היא מספרת, הוא הדבר הפשוט ביותר – מים: "אתמול פתאום לא היו לנו מים בברזים, אי אפשר להתקלח… צריך ללכת להביא מים במכל, אין מכונת כביסה".

לא פעם היא נוסעת חזרה לקריית ארבע רק כדי לכבס אצל אמה. "מרגיש קצת כמו במחנה קיץ", היא מתארת. ובכל זאת, גילה רואה בקשיים חלק מהמסע: "צריך גם קצת לאכול עפר של ארץ ישראל בשביל לזכות לראות יישוב שעומד על תילו לגמרי". במקדה כבר 12 משפחות, רובן עם ילדים, וביניהן משפחת מלמד – זוג ותיק עם חמש בנות , שבחר לוותר על בית מבוסס ולהצטרף לגרעין הצעיר. "הם נותנים לנו את המקום של מי שכבר עבר דבר או שניים בחיים", אומרת גילה בהערכה. היא מציינת גם כי הבנייה כולה מתבצעת בידי פועלים יהודים, מהבוקר עד הלילה: "עבודה עברית – זה משהו שלא היה פה שנים, שיהודים בונים בעצמם את ההתיישבות".

ארבעת הסיפורים – מצפון השומרון, דרך גוש עציון ובקעת הירדן, ועד הר חברון – משרטטים תמונה אחת: גל התיישבות חסר תקדים שאמנם מגובה מלמעלה אבל לא היה יכול להתקיים בלי החלוצים של ימינו. זוגות צעירים, לצד משפחות וותיקות שמוותרים על נוחות מוכרת לטובת שליחות לאומית שהתחדדה בעקבות השביעי באוקטובר.

בין נוף מרפא בשומרון, ישוב אסטרטגי בגוש עציון, חקלאות בבקעת הירדן וחלוציות בהר חברון – כל יישוב מתמודד עם אתגריו הייחודיים. אבל כולם חלק מהסיפור הגדול. המהפכה לא נעצרת כאן, יישובים וערים משמעותיים אושרו בתקופה האחרונה. בשבועיים האחרונים אושרו שתי ערים חדשות ביהודה ושומרון, ואין ספק זאת רק ההתחלה.