שר החוץ גדעון סער הודיע אחר הצהריים (שלישי), על דעת ראש הממשלה בנימין נתניהו, על שורת צעדי תגובה נגד בריטניה בעקבות הסנקציות החדשות שהכריזה ממשלת הלייבור נגד ההתיישבות ביהודה ושומרון. במרכז התגובה הישראלית עומדת סגירת הקונסוליה הבריטית בירושלים, לצד סילוק נציגים בריטים ממרכז הסיוע הבינלאומי לעזה בקריית גת והפסקת פעילות בריטית להכשרת כוחות הרשות הפלסטינית.
סער הודיע גם כי ישראל תמנע את כניסתם של 12 נבחרי ציבור ואזרחים בריטים נוספים שלדבריו מעורבים בפעילות אנטישמית ואנטי-ישראלית או שוללים את עצם קיומה של מדינת ישראל. הוא הזהיר כי התגובה אינה מוגבלת לבריטניה: "בריטניה יזמה והובילה את המהלך הנוכחי. אך גם נגד מדינות אחרות שיפעלו נגד ישראל ננקוט בצעדי תגובה, לפי שיקול דעתנו".
הצעדים מגיעים לאחר שבריטניה הכריזה על איסור ייבוא סחורות מיישובים ביהודה ושומרון שאותם היא מגדירה "התנחלויות בלתי חוקיות", ועל הקמת משטר סנקציות רחב יותר נגד חברות ואנשים המספקים שירותי בנייה, תשתיות, מימון או נדל"ן לפיתוח ההתיישבות. שר החוץ הבריטי אד מיליבנד אמר: "אז למי שמממן התנחלויות לא חוקיות אני אומר – אתם תפגשו את כוחן המלא של הסנקציות הבריטיות". הוא הוסיף: "אני תומך בלב מלא בקמפיין הBDS".
ארבעת הצעדים של ישראל
הצעד הראשון שעליו הכריז סער הוא סגירת הקונסוליה הבריטית בירושלים. לדבריו, "ירושלים המאוחדת היא בירת ישראל ונמצאת בריבונותה המלאה. כל פעולה של מדינה זרה בתחומה צריכה להיעשות בהסכמת מדינת ישראל. כל פעילות זרה באזור צריכה להיעשות בדרכים המקובלות והמוסכמות וללא הפרת ריבונותה של ישראל".
בנוסף תסלק ישראל את הנציגים הבריטים ממרכז הסיוע הבינלאומי לעזה בקריית גת ותפסיק את הפעילות הבריטית להכשרת כוחות הרשות הפלסטינית ביהודה ושומרון במסגרת "The British Support Team in Ramallah". הצעד הרביעי הוא מניעת כניסתם של 12 נבחרי ציבור ואזרחים בריטים נוספים.
סער סיכם את המסר לממשלות שיבחרו בצעדים דומים: "מי שפועל נגד ישראל – ישראל תפעל נגדו והוא יאבד מהשפעתו ומהרלוונטיות שלו באזור. צעדים נגד ישראל לא יישארו ללא תגובה".
House of Commons
סער נגד ממשלת הלייבור: "לא הותירה לנו ברירה"
בהצהרתו תקף סער בחריפות את ממשלת הלייבור ואת הדברים שאמר מיליבנד בפרלמנט הבריטי. "ההאשמות היום של מזכיר החוץ של ממשלת הלייבור בפרלמנט הבריטי היו שערורייתיות ושקריות", אמר. עם זאת הדגיש כי הביקורת אינה מכוונת לציבור הבריטי: "אין לנו דבר נגד העם הבריטי. אנחנו יודעים שיש לנו ידידים רבים בבריטניה. לצערנו מכהנת ממשלת לייבור עוינת שפועלת באופן שיטתי נגד מדינת ישראל והיא לא הותירה לנו שום ברירה אלא להגיב למהלכים העוינים שלה".
לדברי סער, ממשלת הלייבור בחרה לקדם את הצעדים ערב ראש השנה משיקולים פוליטיים פנימיים ולקראת ועידת הלייבור שתתכנס החודש. הוא הגדיר את המהלך כהתערבות בענייניה של מדינה ריבונית ובמערכת הבחירות בישראל, והשווה את מדיניות החרם ל"ספר הלבן" מתקופת המנדט הבריטי ולדברי הלוטננט-גנרל הבריטי בארקר, שביקש לדבריו "להעניש את היהודים באמצעות פגיעה בכיסם".
סער הדגיש את זכותו של העם היהודי לחיות בכל חלקי ארץ ישראל והזכיר כי דווקא בריטניה היא שפרסמה לפני יותר ממאה שנה את הצהרת בלפור, שהכירה בזכות ההיסטורית של העם היהודי להקים מחדש את ביתו הלאומי בארץ ישראל. לדבריו, ההצהרה שימשה בסיס למנדט הבריטי, הוכרה על ידי חבר הלאומים ובהמשך אומצה בסעיף 80 של צ'רטר האומות המאוחדות.
"פרקטיקת החרמות וה-BDS"
סער תקף במיוחד את החרם על תוצרת מיהודה ושומרון ואת הסנקציות נגד גורמים הפועלים לפיתוח ההתיישבות. לדבריו, המהלך פוגע בציבור יצרני ושומר חוק ומפלה את ישראל לרעה, כאשר ממשלת הלייבור משתמשת לדבריו בפרקטיקות של חרם ו-BDS דווקא נגד המדינה היהודית.
בהצהרתו דחה סער גם את הטענות הבריטיות בנוגע ל-E1. לדבריו, לא התקבלו החלטות חדשות לפיתוח האזור, אלא מדובר בהחלטה שהתקבלה לפני יותר משנה ובתהליך מכרז שמתנהל כבר חודשים. הוא טען כי גם הטענה לפגיעה ברצף טריטוריאלי ערבי עתידי אינה נכונה, משום שהחלטת הממשלה כוללת סלילת שני כבישים – כביש 80, שאמור לשמש ציר תחבורה מרכזי מאזור בית לחם לרמאללה, וכביש "מרקם החיים" בין א-זעים לאל-עיזריה.
סער הוסיף כי הוא רואה סתירה בטענה לפגיעה ברצף טריטוריאלי ביהודה ושומרון מצד מי שמתייחסים ליהודה ושומרון ולרצועת עזה כאל "יחידה טריטוריאלית אחת". לדבריו, הניסיון הבריטי נועד גם לקדם הקמת מדינה פלסטינית בניגוד לעמדת רוב הציבור בישראל, לאחר הסכמי אוסלו, הנסיגה החד-צדדית מעזה, האינתיפאדה השנייה וטבח השבעה באוקטובר.
התגובות בהתיישבות לחרם האנטישמי של בריטניה: "ימי הספר הלבן תמו"
בריטניה מובילה – 12 מדינות הצטרפו להצהרה
לצד הצעד הבריטי פורסמה הצהרה משותפת של 12 מדינות – איסלנד, אירלנד, בריטניה, דנמרק, נורווגיה, ספרד, פולין, פורטוגל, פינלנד, צרפת, קנדה ושוודיה – התומכות בקידום, בחינה או הטלה של הגבלות מסחר על סחורות מההתיישבות. לא כל 12 המדינות כבר הטילו איסור מסחר בפועל, אלא הן נמצאות בשלבים שונים של קידום או בחינת צעדים כאלה. בריטניה, צרפת וקנדה הודיעו כי יציעו צעדים לאומיים לאיסור סחר בסחורות שמקורן בהתיישבות.
מנגד, גרמניה, איטליה, הונגריה, צ'כיה ואוסטריה סירבו להצטרף למהלך והתנגדו להטלת הסנקציות. צרפת הודיעה כי תפעל לסיום המסחר עם ההתיישבות בשטחים שהיא מגדירה "פלסטיניים כבושים".
12 המדינות טענו כי התפתחות ההתיישבות ופרויקט E1 פוגעים באפשרות להקמת מדינה פלסטינית וקראו לישראל לעצור את התרחבות ההתיישבות וסמכויות המנהל האזרחי. הן דרשו גם להעמיד לדין מתיישבים המבצעים לטענתן מעשי אלימות ולחקור טענות נגד כוחות ישראליים.
סער: ומה עם התמיכה של הרשות בטרור?
סער תקף את ההתמקדות הבריטית בישראל בזמן שממשלת הלייבור, לדבריו, אינה שוקלת סנקציות נגד הרשות הפלסטינית בשל מנגנון התשלומים למחבלים ולמשפחותיהם, המכונה "PAY FOR SLAY". הוא טען כי המדיניות הבריטית מתעלמת גם מהטרור הערבי המתמשך נגד אזרחים ישראלים, לרבות פיגועים שהתרחשו השבוע.
"הסכסוך הישראלי-פלסטיני הוא סכסוך עתיק יומין. לרוע המזל, הפלסטינים דחו תמיד הצעות לפתרונו ומעולם לא נפרדו מהטרור ומההסתה", אמר סער. לדבריו, "סכסוך זה לא יפתר בהצהרות מלונדון או פריז וגישה אנטי – ישראלית חד – צדדית רק מרחיקה את היכולת להגיע לפיתרון במקום לקרבו".
סער הזהיר כי גם הציבור הערבי עלול להיפגע מהסנקציות, בשל עשרות אלפי פועלים שעובדים לדבריו בהתיישבות. הוא הוסיף כי גם הרשות הפלסטינית, שלדבריו עומדת מאחורי מהלכים שונים נגד ישראל, "לא תהיה חסינה".
רצף צעדים נגד ישראל מאז 2024
סער הציג את ההחלטה הבריטית כחלק ממדיניות רחבה יותר של ממשלת הלייבור מאז כניסתה לתפקיד ביולי 2024. לדבריו, בריטניה הכירה ב"מדינה פלסטינית" בספטמבר 2025, חידשה את המימון לאונר"א למרות מעורבות עובדים של הארגון בטבח השבעה באוקטובר, השעתה רישיונות לייצוא ביטחוני לישראל וכעת הודיעה על כוונה להרחיב את ההגבלות בתחום.
עוד מנה סער הטלת סנקציות על שרים ישראלים, יחידים וגופים ישראליים, השעיית המשא ומתן על הסכם סחר חופשי, הגבלת ההשתתפות הרשמית של ישראל בתערוכת הביטחון DSEI בבריטניה, הקפאת הדיאלוג הצבאי ושיתוף הפעולה הביטחוני ומניעת השתתפות קציני צה"ל בהשתלמות בקולג' המלכותי ללימודי ביטחון.
לדבריו, למהלכים האלה הצטרפו גם פעולות חוזרות נגד ישראל בזירה הבינלאומית ורטוריקה אנטי-ישראלית חד-צדדית. סער טען כי המדיניות הבריטית תרמה לעלייה במתקפות האנטישמיות, כולל מקרי אלימות נגד יהודי בריטניה.
"אין לכם שום סיכוי להצליח"
בסיום ההצהרה פנה סער לממשלת הלייבור ולממשלות נוספות שמבקשות לדבריו לכפות על ישראל מדיניות המנוגדת לאינטרסים הלאומיים והביטחוניים שלה. "אין לכם שום סיכוי להצליח. לא חזרנו לארצנו לאחר 2,000 שנה כדי לאבד אותה תחת לחצים של ג׳יהאדיסטים, איסלאמיסטיים, אנטישמיים וווקים. לא רק שלא תפגעו בנו. אתם תפגעו בעצמכם, בהשפעה שלכם".
הוא חתם את דבריו במסר כי ישראל תגיב גם בעתיד למדינות שיפעלו נגדה, ואיחל "שנה טובה לכל בית ישראל בארץ ובתפוצות".
