בי"ט בסיוון התש"ו, היום לפני שמונים שנה התרחש אחד המבצעים הגדולים והמשמעותיים בתולדות המחתרות העבריות, ליל הגשרים ששיתק את התנועה הבריטית בארץ, ובודד את נתיבי האספקה שלהם. המבצע העצום שידר מסר ברור כי לא מדובר בקומץ, וכי עם ישראל יילחם על זכותו לעצמאות בארצו.
הרמב"ם, פריצת המצור בירושלים ואסון ורסאי | ג בסיוון בהיסטוריה
המבצע ההיסטורי שקיבל את השם "מבצע מרכולת" נועד להבהיר לשלטון הבריטי כי היישוב העברי לא ישתוק על סגירת שערי הארץ בפני מעפילים. תחת פיקודו של יגאל אלון יצאו הכוחות לפגוע בצירי האספקה המרכזיים, במהלך ששינה את פני המאבק בארץ ישראל וסלל את הדרך לעצמאות
בליל י"ט בסיוון התש"ו (בין 16 ל-17 ביוני 1946), יצאה לפועל אחת הפעולות המורכבות והמשמעותיות ביותר של תנועת המרי העברי. לוחמי הפלמ"ח פשטו בו זמנית על 11 גשרים בכל גבולות ארץ ישראל, במטרה לנתק את נתיבי האספקה של הצבא הבריטי. המבצע, שזכה לשם המבצעי "מבצע מרכולת" ומוכר בעיקר כליל הגשרים, הוביל להרס תשעה גשרים, נזק כבד לגשר נוסף, ושינה לחלוטין את מאזן הכוחות מול השלטון הזר.
ההחלטה לצאת למבצע הרחב התקבלה אחרי מה שקרה עם הצהרת שר החוץ הבריטי, ארנסט בווין. בווין הודיע כי הממשלה הבריטית חוזרת בה מהתחייבותה לאפשר את עלייתם של 100,000 יהודים לארץ ישראל, וטען כי פתיחת השערים תדרוש משלוח כוחות צבאיים יקרים. הנהגת היישוב העברי החליטה להוכיח לבריטים כי דווקא סגירת השערים היא זו שתטיל עליהם עול צבאי כבד, ובמקביל ביקשה לעודד את הציבור היהודי המאוכזב.
מסע מפרך של 40 קילומטרים
את הרעיון המקורי לפגוע בגשרים הגה מפקד הפלמ"ח, יגאל אלון, ותכנון הפעולה הוטל על קצין המבצעים דב צסיס. התכנון החל כבר בינואר של אותה שנה, אך נדחה כמה וכמה פעמים בגלל סיבות מדיניות וביקורה של הוועדה האנגלו-אמריקאית. כדי להבטיח את הצלחת המבצע, נאסף מידע רב ונערכו תצפיות וסיורים מקדימים באתרי הפשיטה, לצד השגת תוכניות הגשרים ממע"צ לצורך מיקום מדויק של חומרי הנפץ.
הכוחות המבצעים חולקו לגדודים שונים ופשטו על היעדים בנחישות גדולה. בגבול הצפון, כוח מהגדוד השלישי בפיקוד דוד צ'רקסקי פוצץ את גשר מטולה צפון-מערב, בעוד כוח נוסף בפיקוד דני נוימן פוצץ את גשר מטולה צפון-מזרח תחת אש. גשר בנות יעקב על נהר הירדן פוצץ בהצלחה על ידי כוח בפיקוד עודד מסר, אחרי שנוטרלו השומרים הערבים במקום, וגשר אל-חמה, שהיה הארוך ביותר בארץ, פוצץ על ידי כוח בפיקוד אהרן ספקטור.
בגזרת המרכז והדרום הפעילות הייתה עמוסה לא פחות. גשר שייח' חוסיין פוצץ על ידי כוח מהגדוד הראשון, וגשר אדם פוצץ באמצעות מטען שהוצמד אליו והתפוצץ למחרת, בזמן שקצין חבלה בריטי ניסה לפרקו. חיים בר-לב פיקד על פיצוץ גשר אלנבי תחת אש כבדה, והכוח נסוג דרך ים המלח רגלית עד רמת רחל. בדרום, כוחות בפיקוד אתיאל עמיחי וישעיהו גביש פגעו קשות בגשרי מסילת הברזל והכביש מעל נחל הבשור ונסוגו במסע מפרך של 40 קילומטרים.
ליל הגשרים: אחד האקורדים שיצרו מעורבלת אחת של ערב הקמת המדינה
לצד ההצלחות המבצעיות הרבות, הפעולה בגשר א-זיב הסמוכה לאכזיב השתבשה בצורה קשה. כדור שנורה לעבר כוח הפלמ"ח מהגדוד הראשון, בפיקוד נחמיה שיין, פגע ככל הנראה במטען חומר הנפץ והוביל לפיצוץ מוקדם. באסון הכבד נהרגו 14 לוחמים, בהם מפקד הפעולה ויחיעם ויץ. חברי חברה קדישא שהגיעו למקום מצאו רק שרידים שהובאו לקבורה בחשאי, ורק שנים רבות לאחר מכן אוחדו הקברים בחלקה הצבאית באכזיב.
הפעולה המוצלחת גרמה לנזק כספי רב לבריטים המוערך בכ-250,000 לירות ארצישראליות וזכתה להדים תקשורתיים בעולם כולו. עשרים שנה לאחר מכן כתב שלמה גינוסר כי אחרי המבצע, ממשלת בריטניה "הבינה סוף סוף כי המאבק בארץ ישראל אינו פעולה של קומץ אנשי מחתרת, כי אם מדיניות ברורה של מוסדות היישוב הנבחרים". הפעולה הוכיחה את היכולת המבצעית הגבוהה של הפלמ"ח לפגוע במטרות אסטרטגיות, וסימנה לבריטים שינוי מגמה.
יזהר סמילנסקי (בן דודו של יחיעם ויץ) כתב על "ליל הגשרים": "אחד האקורדים שבישרו קץ תקופת התנערות מהססת, ובואו סחף מאורעות החלטיים: נקישה שהיתה אות לקצב מואץ. דבר מדביק דבר וזה מאפיל על זה, עד שמכולם נצטברה אז הוויה מעורבלת אחת של ערב הקמת המדינה.
