האג קבע לראשונה: מיאנמר ביצעה רצח עם ברוהינגה

בפסיקה תקדימית שנמשכה שבע שנים, קבעו תשעה משופטי בית הדין כי כוחות הביטחון של מיאנמר הרגו כ-10,000 מבני המיעוט המוסלמי במבצע צבאי ב-2017; להכרעה עשויה להיות השפעה גם על התביעה המקבילה נגד ישראל שמתנהלת באותו בית דין

בית הדין בהאג. צילום: שאטרסטוק

בית הדין הבינלאומי לצדק (ICJ) בהאג קבע היום (חמישי) כי מיאנמר ביצעה רצח עם בבני הרוהינגה, המיעוט המוסלמי שנרדף שנים רבות במדינה הבודהיסטית. זו הפעם הראשונה בתולדות בית הדין שבה נקבע כי מדינה, ולא רק יחידים, נושאת באחריות לביצוע רצח עם.

ההכרעה התקבלה ברוב של תשעה שופטים מול שישה, מתוך הרכב של 15 שופטים, וסיימה הליך משפטי שנמשך שבע שנים מאז הגישה גמביה את התביעה נגד מיאנמר בנובמבר 2019. גמביה, מדינה קטנה במערב אפריקה שרוב תושביה מוסלמים, טענה כי מיאנמר הפרה את האמנה למניעת רצח עם משנת 1948.

ממשל טראמפ בצעד דרמטי נגד בית הדין בהאג

נשיא בית הדין, השופט היפני יוג'י איוואסווה, אמר בעת הקראת הפסיקה כי השופטים "משוכנעים לחלוטין שמיאנמר ביצעה מעשים הנכללים באמנה למניעת רצח עם, מתוך כוונה להשמיד חלק משמעותי מבני הרוהינגה במיאנמר". בית הדין קבע כי כוחות הביטחון של מיאנמר הרגו כ-10,000 מבני המיעוט, תקפו ילדים ואזרחים שניסו להימלט, והציתו מאות כפרים במהלך המבצע הצבאי שהחל באוגוסט 2017 במחוז ראקין שבמערב המדינה.

פיצויים, השבת רכוש וחובת חקירה

בית הדין הורה למיאנמר לאפשר את חזרתם הבטוחה והמכובדת של בני הרוהינגה שנעקרו מבתיהם, ולפעול לאיחוד משפחות שהופרדו בעקבות האלימות. המדינה נדרשת גם להשיב לקורבנות רכוש שנלקח מהם או לספק להם תחליף, ולדאוג לשיקומם הגופני והנפשי. סכומי הפיצויים המדויקים ייקבעו בשלב מאוחר יותר.

השופטים הורו למיאנמר גם לחקור את מעשי רצח העם ולהעניש את האחראים להם. פסק הדין מחייב מבחינה משפטית ואינו ניתן לערעור, אך לבית הדין אין מנגנון אכיפה עצמאי שיכול להבטיח שמיאנמר אכן תיישם את ההוראות.

בפסק הדין צוין גם כי הרשויות הטילו הגבלות על הילודה בקרב בני הרוהינגה, ובהן הגבלת מספר הילדים למשפחה לשניים בלבד – צעד שלדברי השופטים נועד לפגוע בהמשך קיומה של הקבוצה.

התובע הראשי של בית הדין בהאג קארים חאן. צילום: שאטרסטוק

מבצע צבאי שהפך למשבר פליטים

המבצע הצבאי שפתח צבא מיאנמר באוגוסט 2017 הוצג על ידי השלטונות כפעולה נגד ארגון חמוש מקרב בני הרוהינגה שתקף עמדות ביטחון, אך התפתח למעשה הרג שיטתי באוכלוסייה האזרחית. יותר מ-730 אלף בני רוהינגה נמלטו בעקבותיו לבנגלדש השכנה.

אחד האירועים שתועדו היה הטבח בכפר טולה טולי, שבו סיפרו ניצולים על ירי שיטתי באזרחים, קברי אחים והטבעת ילדים בנהר. צילומי לוויין שפורסמו לאחר מכן הראו שהכפר נשרף כליל. בית הדין קבע כי כוחות הביטחון השמידו באופן שיטתי מאות כפרים של בני הרוהינגה, ובחלקם התיישבו לאחר מכן תושבים שאינם מבני המיעוט.

כמעט עשור לאחר המבצע, המשבר רחוק מסיום. לפי נתוני האו"ם, כ-1.2 מיליון בני רוהינגה חיים כיום במחנות פליטים בבנגלדש, בעיקר באזור קוקס בזאר שנחשב לאחד ממחנות הפליטים הגדולים בעולם, בעוד שפחות מ-600 אלף בני רוהינגה נותרו במיאנמר. מאז ההפיכה הצבאית בפברואר 2021 מתנהלת במדינה מלחמת אזרחים, ובמחוז ראקין התחדשו בנובמבר 2023 קרבות בין הצבא לארגון המורדים "צבא אראקאן", שהביאו לעקירתם של עשרות אלפי בני רוהינגה נוספים.

באוגוסט האחרון הודיעה מיאנמר כי אימתה את זהותם של יותר מ-308 אלף פליטים כתושבים לשעבר של מחוז ראקין, אך הבהירה שהחזרתם תתאפשר רק לאחר שיפור המצב הביטחוני. פליטים רבים דורשים מצדם הכרה באזרחותם כתנאי לשובם.

מיאנמר דוחה, מנהיג חדש בפנים

מיאנמר דחתה לאורך השנים את ההאשמות וטענה כי פעולות הצבא נועדו להתמודד עם חמושים שתקפו את כוחות הביטחון. ב-2019 התייצבה מנהיגת המדינה דאז, אונג סן סו צ'י, בפני בית הדין בהאג והגנה בעצמה על פעולות הצבא, אך השופטים דחו את הטענה וקבעו כי ההסבר הסביר היחיד לדפוס הפעולות הוא כוונה להשמיד חלק משמעותי מבני המיעוט.

מי שעמד בראש הצבא בזמן המבצע, מין אונג הלאינג, הוא כיום שליט מיאנמר: הוא הדיח את ממשלתה הנבחרת של סו צ'י בהפיכה צבאית ב-2021 שהצית מלחמת אזרחים שגבתה חיי עשרות אלפים, והושבע כנשיא אזרחי באפריל השנה אחרי בחירות שזכו לביקורת נרחבת על אמינותן. נגדו תלוי צו מעצר של בית הדין הפלילי הבינלאומי (ICC) – המוסד שבניגוד לבית הדין בהאג מעמיד לדין אנשים פרטיים ולא מדינות – בחשד לפשעים נגד האנושות.

תגובות בעולם

הפסיקה התקבלה בהתרגשות בקרב פעילי זכויות אדם ובני רוהינגה שנכחו באולם בית הדין. "זה יום גדול עבור בני הרוהינגה, ויום גדול עבור כל האנשים המדוכאים בעולם שאמרו להם שסבלם אינו נחשב ושאיש אינו מקשיב להם", אמרה יסמין אוללה, פעילת זכויות אדם מבני המיעוט. ארגון Human Rights Watch בירך על הפסיקה וכינה אותה תקדים משמעותי עבור קורבנות רצח עם ברחבי העולם, וקרא לממשלות להפעיל לחץ על מיאנמר כדי שתיישם אותה.

יועצו הכלכלי של ראש ממשלת בנגלדש, רשד אל-מחמוד טיטומיר, אמר כי צדק משפטי לבדו לא יספיק וכי הקהילה הבינלאומית חייבת לסייע ביצירת תנאים שיאפשרו לפליטים לשקם את חייהם בביטחון ובכבוד. בנגלדש קולטת כיום למעלה ממיליון פליטים מבני הרוהינגה.

מה המשמעות לתביעה נגד ישראל

מעבר להשלכות על מיאנמר, להכרעה עשויה להיות משקל גם בהליך אחר שמתנהל באותו בית דין: התביעה שהגישה דרום אפריקה בדצמבר 2023 נגד ישראל, בטענה לרצח עם ברצועת עזה. ישראל דוחה את הטענות מכל וכל וטוענת כי פעולותיה הצבאיות מכוונות נגד חמאס ולא נגד האוכלוסייה הפלסטינית.

בשני ההליכים עומדת במרכז אותה שאלה משפטית: איך מוכיחים כוונה לבצע רצח עם. לפי האמנה מ-1948 לא די בהוכחת הרג המוני או פשעים חמורים נגד אזרחים, אלא נדרשת הוכחה לכוונה מיוחדת להשמיד קבוצה לאומית, אתנית, גזעית או דתית – חלקית או במלואה. במקרה של מיאנמר קבעו השופטים שהיקף ההרג, הפגיעה בילדים ובאזרחים שניסו לברוח ודפוסי הפעולה של כוחות הביטחון מעידים יחד על כוונה כזו – קביעה שעשויה להשפיע על האופן שבו יבחן בית הדין ראיות בתיקים הבאים, אך אין בה כדי להכריע מראש בתביעה נגד ישראל, שתיבחן לגופה.

חוקרים בלתי תלויים מטעם האו"ם וחוקרים אקדמיים בתחום רצח העם כבר טענו בעבר כי ישראל ביצעה מעשי רצח עם בעזה, טענה שישראל ובעלת בריתה המרכזית, ארה"ב, דוחות בתוקף. בוושינגטון מעריכים שפסיקה נגד מיאנמר עלולה להוביל להטלת סנקציות אמריקאיות על שופטי בית הדין, ובהם זוכת פרס נובל לשלום השנה, נאבי פילאי; ממשל טראמפ כבר הטיל בעבר סנקציות על בית הדין הפלילי הבינלאומי.

רק בשני מקרים נוספים קבעו גופים בינלאומיים ביצוע רצח עם מאז השואה: שלטון החמר האדום בקמבודיה בשנות ה-70, והטבח שבוצע ברואנדה ב-1994. בית הדין עצמו קבע בעבר, בתיקי מלחמות הבלקן של שנות ה-90, שסרביה נושאת באחריות משפטית על כך שלא מנעה ולא העניקה עונש על רצח העם שביצעו כוחות סרבים בוסנים בטבח סרברניצה – אך לא כי ביצעה אותו בעצמה. פסיקת היום היא הפעם הראשונה שבה בית הדין הטיל על מדינה אחריות ישירה לרצח עם.

עוד באותו נושא

guest
0 תגובות
עוד כתבות שיעניינו אותך