סוכנות הידיעות האיראנית "תסנים" דיווחה כי משמרות המהפכה שיגרו מתקפת תגובה לעבר בסיס חיל אוויר אמריקני לפנות בוקר לפי השעון המקומי. המהלך הצבאי האיראני בוצע מיד אחרי שכוחות צבא ארה"ב ביצעו בשעות הבוקר המוקדמות תקיפה אווירית באזור נמל התעופה בנדר עבאס. מעבר זה לחילופי מהלומות ישירים ורציניים בין ארה"ב לאיראן מעלה את המלחמה שלב, ויוצר פוטנציאל להתלקחות רחבה שיכולה להתפתח למלחמה פתוחה בין המדינות.
הודעת משמרות המהפכה חושפת כי המשטר בטהרן החליט להגיב באופן אקטיבי ובאמצעות כוח צבאי נגד יעדים של ארצות הברית במרחב. לדבריהם, התקיפה האיראנית כוונה באופן ממוקד לעבר בסיס חיל אוויר השייך לצבא האמריקני. במהלך התקיפה, צבא כווית עדכן רשמית על המתרחש בשטחו ומסר כי הם "מתמודדים עם מתקפה של טילים וכטב"מים בשטחנו". באיראן ניסו לייצר משוואת הרתעה והזהירו כי "האחריות לתקיפה מוטלת על התוקפן".
ארצות הברית משיבה אש במפרץ
גורם אמריקני רשמי אישר בהמשך כי צבא ארצות הברית ביצע מספר תקיפות באיראן, שכוונו נגד אתר צבאי שלפי גורמי הממשל היווה איום על הכוחות האמריקניים ועל תנועת הספינות המסחריות במצר הורמוז. השתלשלות האירועים החלה כאשר כוחות איראניים שיגרו ארבעה כטב"מים מתאבדים במטרה לפגוע בספינות מסחר אמריקניות ובינלאומיות. בתגובה מיידית, הזניק צבא ארה"ב מטוסי קרב מתקדמים מסוג F/A-18, F-16 ו-F-35 שהשמידו את המל"טים בשמים, ופתחו בתקיפת נגד שבה הופצצה והוחרבה תחנת השליטה וההפעלה של המערך האיראני.
מדובר בתקיפה השנייה של צבא ארצות הברית באיראן ביומיים האחרונים. בלילה שבין שני לשלישי תקף הצבא האמריקני מספר מטרות בדרום איראן, בהן סירות שניסו להטמין מוקשים ימיים ואתרים לשיגור טילים. דובר פיקוד המרכז של צבא ארצות הברית (סנטקום), טים הוקינס, הבהיר כי הפעולה בוצעה מתוך "הגנה עצמית". בהצהרה שמסר, אמר הוקינס כי התקיפות נועדו "להגן על חיילינו מפני איומים מצד כוחות איראניים". הוא הוסיף והדגיש כי "פיקוד המרכז האמריקני ממשיך להגן על כוחותינו תוך שימוש באיפוק במהלך הפסקת האש". הירי האמריקני הגיע אחרי שלטענת האיראנים, משמרות המהפכה התעמתו עם "מכלית נפט אמריקנית שניסתה לעבור במצר הורמוז".

לחץ כלכלי כבד ומגעים מדיניים
הסלמה צבאית זו מתרחשת בנקודת זמן רגישה וקריטית, בעיצומם של מאמצים דיפלומטיים קדחתניים ותיווך פקיסטני שמטרתם להשיג הסכם שלום ראשוני וקבוע בין וושינגטון לטהרן. ברקע השיחות עומד הלחץ הכלכלי הכבד והסגר הימי שהטיל הנשיא דונלד טראמפ על נמלי איראן, אשר חנק את הכנסות הנפט שלה, מוטט את המטבע המקומי והוביל ללמעלה ממיליון מובטלים באיראן. ממשל טראמפ מנהל את המשא ומתן תוך הפעלת איומים קשיחים ודרישות חד-משמעיות כדי להבטיח את חופש השיט.
מזכיר המדינה האמריקני, מרקו רוביו, הבהיר בקבינט כי "דיפלומטיה היא תמיד האופציה הראשונה", אך הדגיש כי ארה"ב לא תאפשר לאיראן להשתמש במשאביה למימון טרור. טראמפ עצמו איים כי אם איראן לא תגיע להסכם, ארצות הברית תרחיב את המצור ותפגע בצורה קשה בתשתיות האנרגיה והגשרים של המדינה, ואף הבהיר בציוציו באופן חד-משמעי: "אף אחד לא הולך לשלוט במצר הורמוז". מנגד, המשטר באיראן, בראשות הנשיא מסעוד פזשכיאן, מנסה לתמרן בין המחנק הכלכלי הקשה מבית, מחירי המזון המזנקים והחשש מהתפרצות מחודשת של מהומות רחוב, לבין הרצון שלא להצטייר כמי שנכנע לתכתיבים האמריקניים.