במהלך שימוע אישור שנערך השבוע, נרשם רגע נדיר שבו הפוליטיקה נדחקה הצידה לטובת אנושיות גולמית. לבקשת אחד השואלים, שיתף הסנאטור מארקוואיין מולין את הסיפור האישי והכואב על הפציעה של בנו, ג'ים, ועל המעורבות המפתיעה של הנשיא דונלד טראמפ באותם ימים קשים.
מולין, שנאבק בדמעות ונאלץ לעצור מדי פעם כדי לנקות את גרונו, תיאר את היום שבו חייו השתנו: ה-17 בינואר 2020. בנו, שהיה באותה עת מתאבק ברמה עולמית, סבל מפגיעה מוחית אנושה. "הוא התעורר 26 שעות מאוחר יותר והיה ילד אחר", סיפר מולין בכאב. "הוא לא יכול היה לגעת באף שלו, הוא דשדש ברגליו, הוא איבד את הזיכרון לטווח קצר ולא יכול היה לעשות פעולות חשבון פשוטות. הוא היה צריך ללמוד לקרוא וללכת מחדש".
"מארקוואיין, אני שולח את המטוס שלי"
לדברי מולין, ברגע שטראמפ שמע על הטרגדיה המשפחתית, הוא התקשר מיד והציע עזרה מעשית ויוצאת דופן. "הוא אמר לי: 'מארקוואיין, אני שולח את המטוס שלי כדי לקחת אותו למרכז הנוירולוגי הכי טוב במדינה'". הסנאטור הסביר לנשיא כי הם לא יכולים לקבל את ההצעה מסיבות אתיות, אך טראמפ לא הניח לנושא. הוא המשיך להתקשר כמעט בכל יום ושאל שוב ושוב: "איך החבר שלי ג'ים?".
הסנאטור סיפר מתי התרחש רגע המהפך שגרם לבנו להתחיל להשתקם באמת. זה קרה כאשר הנשיא הודיע: "אני בא לראות אותו". המפגש התקיים בעיצומה של מערכת בחירות קשוחה, בבייקרספילד שבקליפורניה – אזור שטראמפ כלל לא היה צריך לבקר בו במסגרת הקמפיין שלו.
הביקור שהחזיר את הזיכרון
הפרט המרגש ביותר בסיפור היה האופן שבו בחר טראמפ להתנהל. מולין הוסיף: "הוא פשוט הופיע. בלי מצלמות, בלי עיתונות, בלי שום שואו. הוא פשוט ישב שם איתו, דיבר איתו ועודד אותו". לדבריו, הנוכחות של הנשיא והעידוד האישי שלו היו ה"קליק" שהמוח של ג'ים היה זקוק לו. באותו רגע הזיכרון של הבן החל לחזור, וזה מה שהניע את תהליך השיקום האמיתי.
הסנאטור סיכם את דבריו בקול רועד והדגיש כי המניעים של טראמפ היו אנושיים בלבד: "הוא לא עשה את זה בשביל פרסום. הוא היה באמצע אחת ממערכות הבחירות הקשות ביותר, ועדיין היה לו אכפת כל כך מהבן שלי. הוא שינה את מסלול החיים של הבן שלי. לפני כן היינו רק מכרים, ומאז אנחנו חברים".
