נשיא מרפת מציג קו שלא הכרנו בו עד כה: בטקס לזכרו של אילן חלימי הי"ד, שנחטף ועונה למוות לפני כעשרים שנה, קרא מקרון להחמיר משמעותית את הענישה נגד נבחרי ציבור שחטאו באמירות או במעשים אנטישמיים, גזעניים ומפלים. לדבריו, פוליטיקאים מחויבים להיות "שומרי הרפובליקה", ולכן עליהם לעמוד בפני עונש פסילה מחייב מהחיים הציבוריים.
"גזרי דין מגוחכים"
במהלך נאומו בסוף השבוע, מתח מקרון ביקורת על מערכת המשפט בארצו וטען כי לעיתים קרובות מדי גזרי הדין המוטלים על מבצעי פשעי שנאה הם "מגוחכים". הנשיא הבטיח כי הממשלה והפרלמנט יפעלו כבר מעכשיו כדי לחזק את ההפללה של מעשים אלו, במטרה להבטיח מעקב מדויק אחר סנקציות קשות שיוטלו על העוברים על החוק.
המסכה של השמאל הקיצוני
מקרון לא חסך בביקורת גם כלפי הפוליטיקה הפנימית וסימן את המקורות של השנאה המודרנית. הוא האשים את האנטישמיות האיסלאמיסטית כמי שעומדת מאחורי טבח השבעה באוקטובר, אך הדגיש כי הסכנה מגיעה גם מכיוונים אחרים. "האנטישמיות מהשמאל הקיצוני מתחבאת מאחורי מסכת האנטי-ציוניות", אמר הנשיא, "וככה היא מצליחה להתקדם אל עבר החברה שלנו".
בין הצהרות למציאות בשטח
למרות המופע החמים והסולידריות שהפגין כלפי העם היהודי, חשוב לזכור את ההקשר המורכב של המדיניות הצרפתית. הקשר המרכזי של מקרון לישראל בתקופה האחרונה עובר דרך השיחות עם לבנון במסגרת "ועדת המנגנון" המשותפת עם ארה"ב. צרפת ומקרון ממשיכים להפגין תמיכה רחבה במדינת לבנון, זאת למרות שבכיריה התבטאו לא פעם בצורה אנטישמית ואנטי-ישראלית בוטה.
