שלוש שנים אחרי מתקפת הפתע של חמאס, פרסם צה"ל היום (רביעי) סיכום מקיף של השינויים שבוצעו בעקבות תחקירי 7 באוקטובר – בכל הזרועות, הפיקודים והחילות. מהאופן שבו אמ"ן מזהה ומעריך איום, דרך כוננות חיל האוויר, ועד תפיסת ההגנה על היישובים והגבולות, מציג הצבא רשימה ארוכה של שינויים תפיסתיים, מבניים וטכנולוגיים שהוטמעו מאז המלחמה.
אמ"ן: ההתרעה בראש סדר העדיפויות
אחד השינויים המרכזיים בוצע באגף המודיעין. משימת ההתרעה מפני מלחמה, פעילות עוינת או כל התפתחות שעלולה לסכן את המדינה הוגדרה כאחריותו המרכזית של אמ"ן, לצד ארבעה ערכים מובילים חדשים לאגף: אחריות, מקצועיות, ענווה ואמת. בשנתיים האחרונות עודכנה תפיסת ההתרעה, נבנו מחדש מודלים קיימים, חוזקו חמ"לי ההתרעה בכל הזירות והוקם חמ"ל התרעה רב-זירתי שנועד ליצור תמונת מודיעין אחודה.
בצה"ל אומרים כי אתגר ההפתעה ואי-הוודאות הוצב בלב העבודה המודיעינית, עם מקום גדול יותר לספק, לוויכוח ולבחינה ביקורתית של הערכות קיימות – ודגש מיוחד על זיהוי מידע שאינו מתיישב עם התפיסה הרווחת. תפיסת ההתרעה עצמה שונתה כך שהיא מתמקדת בשינויים במוכנות וביכולות האויב, ופחות בהערכת כוונותיו או ב"סימנים מרגיעים".
מצמרר: צה"ל חושף את פקודות הקשר של אל"מ אסף חממי הי"ד מהשבעה באוקטובר
במקביל בוצעה רפורמה בהכשרות: הוקמו מסגרות לימוד בתחום האסלאם והמחקר המודיעיני בשיתוף האקדמיה, ונוסף דגש על מגבלות המודיעין ועל השונות התרבותית והדתית מול האויב. הוקמה מחדש מחלקת בקרה מורחבת שתפקידה לאתגר באופן שיטתי את הערכות האגף, לצד מחלקה למודיעין בסיסי, מחלקת תורה והדרכה ו"המדרשה" להכשרת מפקדי מודיעין. בימים אלה מוקמת גם חטיבת דאטה חדשה שתשלב תשתיות מחשוב ובינה מלאכותית, במקביל למעבר יחידות אמ"ן לנגב ולהקמת בסיס אחוד.
פיקוד הדרום: מכשול מחודש ועשרות מוצבים
בפיקוד הדרום בוצע שינוי נרחב במערך ההגנה על היישובים הסמוכים לרצועת עזה: שודרגו גדרות, דרכי ביטחון, עמדות ממוגנות, מכ"מים ואמצעי תצפית, ומחלקות ההגנה צוידו בנשק, מיגון ורחפנים לצד אפליקציית "נץ" לתקשורת מוצפנת. במסגרת תוכנית "מגן 46" גדל מספר האימונים השנתיים מ-2 ל-8, לכל יישוב הוגדר "תיק הגנה" והוקמו משל"טי הגמ"ר חטיבתיים.
בשטח הוקמו כ-40 מוצבים בהתאם לנתיבי התקיפה הצפויים של חמאס, ונפרצו עשרות קילומטרים של צירים. בעקבות תחקור פריצת המכשול ב-7 באוקטובר הוקם מכשול פיזי הכולל יכולות מעל ומתחת לקרקע, ושיטת הקידוחים לאיתור מנהרות שוכללה – מאז הפסקת האש באוקטובר האחרון בוצעו יותר מ-4,000 קידוחים. לאורך הקו הצהוב הושמדו תשתיות תת-קרקע, ובהן מנהרות במרחב בית חאנון ומנהרת "דרור לבן". במהלך המלחמה חוסלו, בשיתוף חיל האוויר ואמ"ן, ארבעה ראשי זרוע בחמאס, 17 מפקדי חטיבות, כ-60 מפקדי גדודים וכ-300 מפקדי פלוגות.
כוננות מוכפלת בחיל האוויר ובאגף המבצעים
חיל האוויר שינה את היערכותו לתרחיש של מלחמה רחבה המתחילה בהפתעה: גובשו פקודות חדשות, הורחבו סמכויות דרגי השטח ושונתה יציבת ההגנה וההתקפה. לפי צה"ל, סדר הכוחות בכוננות גדל עד פי ארבעה ביחס לערב המלחמה, ובמערכים מסוימים עד פי שישה. יחד עם הפיקודים נבנו מראש בנקי מטרות ותוכניות אש לכל גבולות המדינה, וטייסת מסוקי הקרב 190 הועברה לבסיס רמת דוד כדי לקצר זמני הגעה לגזרות הגבול. מול איום הכטב"מים הורחבה פריסת מאות מכ"מים, והוקמה יחידת "ארד" בכנף 7 להגנה על בסיסי החיל.
באגף המבצעים נכתבה פקודה חדשה לתפיסת ההגנה, שמרחיבה את סמכויות המפקד בשטח – בין היתר בהפעלת אש. מספר הכוננויות ועתודות סדר הכוחות בכלל הגזרות גדל ביותר מפי שניים, לרבות גדודים בכוננות מטכ"לית וגדודים למענה רב-זירתי. הצבא הגדיל גם את מספר התרגילים המטכ"ליים בדגש על תרחישי הפתעה ולחימה רב-זירתית.
הצפון: "צבא לפני אזרחים" ופעילות מעבר לגבול
בפיקוד הצפון גובשה תפיסת הגנה תחת העיקרון "צבא לפני אזרחים", שלפיה יש לפעול מראש כדי למנוע התבססות אויב במרחב שעלול להשפיע על העורף. אוגדות 91 ו-36 השלימו פעילות בקו הכפרים הראשון בדרום לבנון, שכללה פגיעה בתשתיות לפי הצורך המבצעי. בסוריה, אחרי נפילת משטר אסד, נכנסו כוחות אוגדה 210 לשטח הסורי תוך כ-12 שעות והקימו עשרה מוצבים במרחב אבטחה קדמי, לצד הגדלת סדר הכוחות וחיזוק יכולות המודיעין. מחלקות ההגנה ביישובי הצפון גדלו פי שלושה וצוידו ברחפנים ואמצעי תצפית, והוקמו יחידות התגובה המהירה "פרא" ו"דבורה", המורכבות מתושבי האזור.
המרכז: "היישוב כמבצר" ומבצע חומת ברזל
בפיקוד המרכז אומצה תפיסת "היישוב כמבצר", שכוללת עיבוי אמצעי תצפית, איסוף ונשק ביישובים. פריסת הכוחות ביהודה ושומרון שונתה, והוחלט להפוך את כלל המחנות למוצבים – לקח ישיר מהאירועים במחנה נחל עוז. בעקבות התבססות תשתיות טרור במחנות ג'נין, טולכרם ונור א-שמס יצא לדרך מבצע "חומת ברזל", והכוחות ממשיכים גם כיום באחיזה מבצעית במחנות. בגבול המזרחי הוקמה אוגדה 96, "גלעד", שחידשה את מוצבי "קו המים" והקימה חמש "חטיבות דוד" – חטיבות בזק טריטוריאליות למענה מהיר לאירועים בגבולות.
זרוע היבשה: הגנה שמתחילה לפני היישוב
זרוע היבשה הובילה את תוכנית "משיב הרוח", שבמסגרתה הוגדרו מחדש סיווגי היישובים ותקינת כוחות ההגנה, והיישובים קיבלו אמצעי לחימה ומודלים חדשים לאימונים. תפיסת הגנת הגבולות שונתה כך שההגנה אמורה להתחיל בעומק השטח ולפני היישוב עצמו, בשילוב מודיעין, אש וכוחות זמינים. בזרוע הוקמו מסגרות חדשות, ובהן חטיבת החשמונאים, גדוד ההנדסה 607, פלוגות רובוטיקה וגדודים נוספים, לצד הרחבת השימוש ברק"ם המופעל מרחוק כדי לצמצם סיכון ללוחמים.
העורף, הלוגיסטיקה והים
בפיקוד העורף שופרו יכולות ההתרעה וההתגוננות, הוקמו יחידות וגדודים חדשים ומדיניות ההגנה הפכה דינמית ודיפרנציאלית יותר. הורחבו פרויקטי מיגון ליישובים ולמוסדות ציבור, שופצו מאות מקלטים והוצבו אלפי מיגוניות, לצד חיזוק שרידות מערכות התקשורת ברמת היישובים.
באגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה הוקם בבה"ד 6 בית ספר לסיוע מנהלתי קרבי, והושקה תוכנית "תאוצה" להאצת חזרת הכוחות לכשירות. בחיל הים אורגנו מחדש מרחבי ההגנה ליצירת כמה חגורות המגבות זו את זו, הוקמה יחידת האיסוף הקרבי "נץ", ונוספו אמצעים חדשים כמו כלי היירוט "סייפן" וכלי השיט "שלדג סימן 5".
עוד באותו נושא
