צה"ל מסכם את תחקירי טבח 7 באוקטובר ועובר לשלב היישום. בכנס סגל הפיקוד הבכיר שהתקיים היום (ראשון) בראשות הרמטכ"ל, רב-אלוף אייל זמיר, הוצגו הלקחים שעלו מהתחקירים, הדרך שבה הם יוטמעו בצבא ותוכנית להמשך תחקור המלחמה.
התוכנית כוללת מוקדי תחקיר נוספים שיובלו בידי ראשי צוותים ייעודיים. בחודשים הקרובים יתקיימו גם ימי למידה והצגת תהליך התחקור בראשות הרמטכ"ל. הלקחים חולקו לארבעה תחומים מרכזיים: מערכתי-אסטרטגי, אופרטיבי, בניין הכוח ומודיעין.
בבסיס השינוי עומדת דרישה אחת מרכזית: צה"ל צריך להיות מוכן למתקפת פתע בכמה זירות במקביל גם במצב שבו ההרתעה נכשלת ולא מתקבלת התרעה. ההיערכות אמורה להתבסס על יכולות האויב ולא רק על הערכת כוונותיו, ובמקביל לכלול פעולה התקפית יזומה כדי למנוע התבססות של איומים.
להתכונן גם בלי התרעה
במישור המערכתי הוחלט לחזק את התמרון היבשתי ואת המפקדות, בדגש על היכולת לגבש במהירות תמונת מצב ולתפקד באירועי קיצון ובתנאי חוסר ודאות. בצה"ל מבקשים גם להעמיק את הידע האסטרטגי והאופרטיבי ואת המקצועיות הצבאית, לצד עידוד חשיבה ביקורתית והבנת הפערים בתוך המערכת.
בצד האופרטיבי יעודכנו תרחישי הייחוס, תוכניות ההגנה, הכוננויות והעתודות בהתאם להשתנות האויב, תוך שילוב כוחות היבשה, האוויר והים. תרחישי הייחוס יעודכנו אחת לחציון, תתקיים בקרה רב-זרועית בכל נושא שיוגדר והעדכונים יוצגו לסגן הרמטכ"ל.
אחד הנתונים הבולטים שהוצגו בכנס הוא הגדלת היקף הכוחות הזמינים. מספר הכוננויות ועתודות הסד"כ בכל הגזרות גדל ביותר מפי שניים. לצד זאת נקבעו כוננויות ייעודיות של עתודות ומכפילי כוח, הן בכוח אדם והן בכלים, והכוחות מחולקים לפי גזרות כדי לאפשר מענה לכל מרחב.
יותר תרגילי פתע
צה"ל מתכוון להרחיב גם את תרגילי הפתע, תרחישי הקיצון ובחני הרמטכ"ל, במטרה לשפר את המעבר המהיר משגרה למלחמה ואת המוכנות הן בהגנה והן בהתקפה. במקביל, הפיקוד המרחבי יחוזק כגורם שמוביל את פיתוח הידע בזירה ומטמיע אותו בתכנון המטכ"לי.
במסגרת זו יוסדרו מנגנוני העבודה המשותפים, תחוזק העצמאות המבצעית וחופש הפעולה של הכוחות, ותישמר כשירות המפקדים. המטרה היא לאפשר לפיקודים המרחביים לפעול מתוך היכרות עמוקה עם הזירה ולהביא את הידע הזה אל תהליכי קבלת ההחלטות בדרגים הגבוהים.
גם בניין הכוח אמור להשתנות באופן משמעותי. צה"ל מתכוון לחזק את העצמאות והקטלניות של החטיבות והאוגדות המרחביות באמצעות הרחבת יכולות התקיפה העצמאיות והגדלת זמינות האש מהיבשה ומהאוויר לאורך הגבולות.
היישוב במרכז ההגנה
אחד הלקחים המרכזיים נוגע לתפיסת ההגנה על היישובים. היישוב עצמו מוגדר כשטח חיוני וכמושא ההגנה, באופן שמחייב חתירה למגע והגעה מהירה אליו במקרה של חדירה. בהתאם לכך, מיקום המוצבים אמור להיות קרוב ליישובים והם יותאמו גם להגנה בסד"כ מצומצם ולתרחישי חדירה.
צה"ל מתכוון להרחיב את כוחות ההגנה המרחבית ואת מרכיבי הביטחון ביישובים, ובהם מחלקות הגנה, ית"מים, גדודי הגמ"ר וחטיבות דוד. במקביל תוסדר חלוקת האחריות במערך, תיקבע כתובת אחת במצב חירום ויחוזק התיאום בין המערכת הצבאית למערכת האזרחית.
בגזרות השונות ייבנה גם מערך איסוף רב-ממדי ורב-שכבתי, שאפשר יהיה לתפעל מכמה מקומות. לצד זאת יוקמו מפעלי מידע להגנה בגבולות ויחוזק הקשר לאגף המודיעין. גם הרוק"ק ישולב במשימת ההגנה, לצד בניין כוח שיתמוך בכך ופיתוח יכולות משופרות לזיהוי, שיבוש ויירוט האיום.
המודיעין חוזר להתרעה
גם בתהליכי המודיעין נקבעו שינויים. אמ"ן יתמקד בבירור המציאות ובגיבוש תמונת מודיעין, כאשר ההתרעה מוגדרת מחדש כליבת העיסוק שלו. תחומי האחריות המודיעיניים יוגדרו כך שתתקיים ביניהם גם חפיפה, וימוסדו מנגנוני עבודה משותפים בין אמ"ן, רמד"ן ולמד"ן.
במקביל תיבחן מחדש עבודת מודיעין האוגדה ויכולתו לגבש תמונת מצב שלמה. צה"ל מתכוון לסנכרן את מודלי ההתרעה בכלל הזירות, לשמור על רציפות מודיעינית ובמקביל לשמר את העצמאות של כל דרג במתן הערכה משלו.
תחום נוסף הוא המקצועיות המודיעינית וההפרדה בין מחקר אסטרטגי ארוך טווח למחקר טקטי קצר טווח. כחלק מכך מבקשים בצה"ל לעודד ביקורתיות והטלת ספק, ולהטמיע שינויים גם בתרבות ביטחון המידע באמצעות הקניית ידע וכלים לכלל הכוחות והדרגים.
מהתחקיר לשטח
התמונה שעולה מסיכום הלקחים רחבה: צה"ל נערך למציאות שבה מתקפת פתע רב-זירתית יכולה להתרחש גם ללא התרעה מוקדמת, ולכן המוכנות נדרשת להתבסס בראש ובראשונה על יכולות האויב.
במרכז המענה עומדים הגנת היישובים והגעה מהירה אליהם, חיזוק העצמאות המבצעית של הכוחות, הגדלת זמינות האש בגבולות, פעולה התקפית כדי למנוע איומים עוד לפני התבססותם ומיקוד מחודש של המודיעין בבירור המציאות ובהתרעה.
לצד שינויי הכוחות והתוכניות, בצה"ל מדגישים גם את הצד הארגוני: יישום הלקחים דורש תרגול של תרחישי קיצון, חלוקת אחריות ברורה ותרבות ארגונית שמעודדת ביקורתיות והטלת ספק. בחודשים הקרובים אמור תהליך הלמידה להימשך, לצד תחקור המלחמה והצגת אופן ההטמעה של הלקחים בצבא.
