הבוקר (ראשון) התקבל האישור הרשמי, לוחמינו כבשו את הבופור, שהפך לסמל הנסיגה לפני 26 שנה. הלוחמים העפילו אל המצודה האסטרטגית והניפו מחדש את דגל ישראל על ההר שהפך לסמל, בצעד שמסמן את התיקון הגדול והחזרה למקום שממנו אסור היה לצאת.
המבצר נמצא ב רכס עלי טאהר בגובה של 717 מטר מעל פני הים, ומשמעותי מאוד לשליטה על כל השטח. הוא חולש על כל אצבע הגליל, ברך נהר הליטני ואזור א-נבטיה. שמו "הבופור", הגיע מצרפת ששלטה בשטח לפני מלחמת השחרור, ומשמעותו: "המבצר היפה". בערבית הוא נקרא: "קלעת א-שקיף" (מבצר הצוק)
המקום נבנה עוד במאה ה-12 כמצודה צלבנית, ושימש לאורך מאות שנים כעמדה צבאית חיונית בגלל המיקום האסטרטגי שלו. בשנות ה-70 של המאה הקודמת, מחבלי אש"ף השתלטו על המקום והפכו אותו למוצב קדמי שממנו ירו קטיושות ללא הפסקה על יישובי הצפון.
דרום לבנון הוא "נחלת אשר", הפעם אנחנו כאן לתמיד
במלחמת שלום הגליל בשנת התשמ"ב (1982) כבשו סיירת גולני ולוחמי ההנדסה את ההר בקרב גבורה קשוח שבו נפלו שישה לוחמים, וביניהם מפקד הסיירת גוני הרניק הי"ד. באותה שנה מסר לצה"ל את המצודה לאנשי מדינת לבנון החופשית. לאחר מכן הוקם מוצב צה"לי קרוב למבצר , אבל על חיילי צה"ל נאסר להתקרב אליו בטענה שהם יכולים להידבק "בקדחת המערות".
למרות קרבתו הגדולה בקו אווירי, הדרך אליו היא מפותלת ותלולה, והייתה צמודה לגבול "רצועת הביטחון", בזמן הנסיגה בשנת התש"ס בהוראתו של ראש הממשלה אהוד ברק, פוצץ המוצב בידי כוחות צה"ל. מי שהיה מפקד יחידת הקישור ללבנון באותה תקופה, היה לא אחר מאשר בני גנץ שנעל את השער בגבול וחתם את הנסיגה שהתחילה את התעצמות חיזבאללה.
המוצב אמנם לא היה הכי צפוני באותה תקופה, אך בהחלט הפך לאחד מסמלי רצועת הביטחון והנסיגה. כעת צה"ל חוזר לשלוט באזור דרום לבנון, או בשמו ההיסטורי "נחלת שבט אשר". כיום גוברים הקולות, ביניהם תנועת "עורי צפון", וחברי כנסת רבים שמבינים את חשיבותו ההיסטורית והאסטרטגית ביטחונית להגנה על מדינת ישראל. הקריאה היא להישארות של חיילנו בשטח, הפעם לתמיד והקמת יישובים שיחברו את נחלת אשר למדינת ישראל, יכו את חיזבאללה ויתנו ביטחון לצפון הארץ. האם הפעם המנהיגים שלנו ילמדו מטעויות העבר, ולא יסוגו אחור?
