הפעילות נועדה להרחיב את קו ההגנה הקדמי וכלשון הודעת הצבא "להסרת האיום הישיר על אצבע הגליל ומטולה". במבצע, שאושר על ידי הרמטכ"ל לאחר נוהל קרב סדור, משתתפים כוחות קרקעיים רבים בהובלת פיקוד הצפון ובפיקוד אוגדה 36. בין הכוחות הפועלים בשטח נמצאים חטיבת גולני, חטיבה שבע, חטיבת גבעתי, חטיבת האש והיחידה הרב-ממדית, לצד הכוונה מודיעינית של אמ"ן.

לפני כניסתם הרגלית של הכוחות ובמהלך עבודות ההכנה בשטח, הפעיל פיקוד הצפון מעטפת אש רחבה וקטלנית. בצה"ל מתארים את ההכנה המסיבית: "חיל האוויר תקף באופן מסיבי תשתיות חיזבאללה במרחב, כחלק ממעטפת אש רחבה שכללה גם ירי ארטילרי וטנקים. בנוסף, הכוחות השלימו שורת תקיפות משמעותיות במרחב לעבר שטחים שולטים, סרקו וניטרלו תשתיות צבאיות במרחב הליטאני וביצעו עבודות הנדסיות הכרחיות כדי לייצר את התנאים לפעילות ההתקפית".

הלחימה מתרחבת לעומק השטח

הלחימה מתרחבת ברגעים אלו ממש לאזורים נוספים מעבר לנהר. חיילנו פועלים באופן ממוקד גם בסמוך לעיר נבטיה, המהווה מרכז כובד שלטוני וצבאי משמעותי של ארגון הטרור. בצבא מבהירים כי הכוחות ערוכים ומוכנים להעמיק ולהרחיב את ההתקפה בצורה משמעותית ככל שיידרש, ומסבירים כי כרגע הכוחות "מתבססים במרחב".

המבצע הנוכחי מצטרף לעשרות פעילויות מיוחדות אחרות שבוצעו בשבועות האחרונים, כחלק מהמאמץ המתמשך לשחיקת יכולותיו של ארגון הטרור בדרום לבנון והגנה על גבולות המדינה. באזורים אלו הקים חיזבאללה, תחת הכוונה ומימון איראניים, תשתיות מבוצרות ותשתיות שיגור מהן ניהלו המחבלים את הלחימה וביצעו מאות שיגורים לעבר אזרחי ישראל וכוחותינו. טיהור הרכס שולל מחיזבאללה את נכס התצפית והאש המרכזי שלו, ומבהיר לציר השיעי כי חסינותו פקעה לחלוטין.

חוזרים הביתה: ההיסטוריה של ההר הטעון

מבצר הבופור, הניצב על צוק תלול בגובה של כ-700 מטרים מעל פני הים ומעל נהר הליטאני, מחזיק במקום דרמטי, כואב וסמלי במיוחד בהיסטוריה הביטחונית של מדינת ישראל. בשל מיקומו האסטרטגי, השולט באופן מוחלט על מרחב אצבע הגליל ויישובי עמק עיון, הפך המבצר הצלבני העתיק ליעד מבוצר עבור ארגוני הטרור הערביים בשנות ה-70, ומשם הם ניהלו תצפיות והמטירו אש קטלנית לעבר שטח ישראל.

נקודת המפנה המרכזית נרשמה בשישה ביוני 1982, עם פרוץ מלחמת לבנון הראשונה. כיבוש הבופור הוטל אז על סיירת גולני, באחד הקרבות המפורסמים והקשים ביותר בתולדות צה"ל. הלוחמים העפילו אל ההר ונלחמו מטווח אפס, בתעלות ובביצורי האבן של המבצר, מול המחבלים שהתבצרו במקום. הקרב הסתיים בכיבוש ההר אך גבה מחיר כבד של שישה הרוגים, בהם מפקד הסיירת, רס"ן גוני הרניק ז"ל.

במשך 18 השנים הבאות, במהלך שהות צה"ל ברצועת הביטחון, הפך מוצב הבופור לחוד החנית של הנוכחות הישראלית בדרום לבנון ולסמל השחיקה של המערכה. הלוחמים שאיישו את המוצב התמודדו מדי יום עם מטענים, פצמ"רים ומארבים של חיזבאללה. הפרק הישראלי הקודם במקום הסתיים בלילה שבין 23 ל-24 במאי 2000, אז פוצצו לוחמי הנדסה קרבית את המוצב המודרני כדי למנוע יצירת תמונת ניצחון של האויב. כעת, 26 שנים אחרי, חיילנו שוב מחזיקים בהר.