לוחמי יחידת יהל"ם סגרו השבוע (ראשון) מעגל היסטורי וערכי בעיירה הלבנונית בינת ג'ביל, המקום שבו נשא רב המרצחים חסן נסראללה את "נאום קורי העכביש" המפורסם בשנת 2000. 26 שנים אחרי אותו נאום שנועד להשפיל את מדינת ישראל, לוחמינו חזרו לאצטדיון המקומי – והפעם כדי להוכיח מי באמת בעל הבית באזור.
הפשיטה על העיירה, שנחשבה לאחד מסמליו המובהקים של ארגון הטרור חיזבאללה, בוצעה בנחישות ובתחכום משלושה כיוונים שונים. בזמן שפעולת הסחה מדויקת משכה את תשומת לב המחבלים, לוחמי יהל"ם נכנסו לסמטאות הצפופות והחלו במלאכת הפירוק של תשתיות הטרור שהוסתרו שם במשך שנים ארוכות.
מטענים בחדרי ילדים
הלוחמים מספרים על מציאות מבצעית מורכבת במיוחד בתוך הקסבה של בינת ג'ביל. "מצאנו עשרות מטענים מוסתרים במגוון צורות ומקומות – מארון ועד חדרי ילדים", משחזר סגן ע', סמ"פ ביחידה. לדבריו, חיזבאללה השקיע שנים בבניית מערך שנועד לאפשר למחבלים להיעלם בתוך האדמה ולהחליף צורות, בדומה לשיטות המוכרות מרצועת עזה.
במהלך הקרבות, נתקלו הכוחות ביותר מ-50 מחבלים חמושים באמצעי לחימה איכותיים כבר בלילה הראשון. סגן ר', מפקד צוות ביחידה, תיאר את תחושות הלוחמים: "אתה גדל ולומד על נאום קורי העכביש, ופתאום אתה נמצא בשטח ומטפל בזה בעצמך. עכשיו אני יכול להגיד בגאווה שכבר אין אצטדיון, הוא לא קיים".
העבודה שחייבים לעשות ברגליים
למרות היכולות הטכנולוגיות והתקיפות מהאוויר, בצה"ל מבהירים כי אין תחליף לנוכחות של הלוחמים בשטח. סא"ל ד', מפל"ג ביחידה, הסביר כי "יש משימות שאי אפשר לבצע מבלי לדרוך על הקרקע. צריך פשוט לוחמים שייכנסו עם חומר נפץ בידיים, ויבדקו בכל הפינות מקרוב".
הפעולה בבינת ג'ביל היא לא רק הישג צבאי של השמדת אמל"ח ומנהרות, אלא מחיקה פיזית של האתוס שחיזבאללה ניסה לבנות במשך דור. לוחמינו הוכיחו כי הנאומים של נסראללה נשארו בהיסטוריה, בעוד שהעוצמה של צה"ל והקשר של עם ישראל לארצו הם המציאות בשטח.
