אנחנו נמצאי בעיצומה של מבצע "שאגת הארי", והמצור על מיצרי הורמוז שמגלה עוד סדקים במשטר האיראני. היום לפני שנתיים ב-י"א אייר התשפ"ד, התרחש הנס הראשון, ואולי הסדק הראשון במשטר. ,בערפל הכבד של הרי וורזקאן, נחתם גורלו של אבראהים ראיסי. הנשיא האיראני, מצא את מותו בהתרסקות מסוק מסתורית.
האירוע שהתרחש בי"א אייר התשפ"ד, היה אירוע דרמטי באיראן. על המסוק מדגם "בל 212" היו תשעה נוסעים, וביניהם הנשיא ושר החוץ האיראני חוסיין אמיר עבדאללהיאן. לאחר לילה מורט עצבים של חיפושים ביערות בלתי נגישים, אותרו הגופות. המשטר האיראני איבד באותו לילה את הזרוע המבצעת והדיפלומטית שלו במכה אחת.
הקצב שמצא את מותו בערפל
ראיסי נודע לשמצה בכינויים "הקצב מטהראן" ו"התליין מטהראן" בגלל התפקיד המרכזי שמילא בהוצאות להורג של אלפי אסירים פוליטיים בשנות ה-80. כאיש דת קיצוני ושמרן, הוא סימל את הקו הקיצוני ביותר של המהפכה האסלאמית. גם כשנבחר לנשיאות ב-2021 בבחירות שנויות במחלוקת, הוא המשיך להוביל קו של דיכוי פנימי אכזרי והתעצמות צבאית מול ישראל.
לפי התחקיר הרשמי באיראן, המסוק התרסק כתוצאה מהתנגשות בצלע הר בשל מזג אוויר קשה. עם זאת, השמועות על מעורבות ישראלית או פיצוץ מכשירי קשר מסתוריים ליוו את האירוע מהרגע הראשון. עבור מתנגדי המשטר, מותו של ראיסי היה סיבה לחגיגה; בעוד בטהראן הוכרזו ימי אבל, איראנים גולים חגגו ברחובות ברלין ולונדון, ובתוך איראן עצמה נאלצו כוחות הביטחון להתפרס כדי למנוע הפגנות שמחה.
תחילת הסוף של ציר הרשע
"הניו יורק טיימס" תיאר את ראיסי כ"יורשו האפשרי המועדף" של המנהיג העליון של איראן, עלי ח'אמנאי, שחוסל במכת הפתיחה של המלחמה הנוכחית. המנהיג עצמו ספד לו ואמר: "השירותים והמאמצים של הנשיא הזה היו מוקדשים לאסלאם ולמדינה". איבוד הדמות הדומיננטית הזו יצר חלל הנהגתי שחמאס, חיזבאללה ושאר שלוחותיה של איראן מרגישות היטב בשטח.
המדיניות של ראיסי הייתה ברורה: "נכונן קשרים עם כל מדינה מלבד ישראל", כך הוא הצהיר בעבר. הוא האמין ב"כלכלת התנגדות" ובעקיפת העיצומים הבינלאומיים, אך בסופו של דבר, דווקא הטבע (או גורם אחר) הכריע אותו. האם זה היה תחילת נפילת המשטר וציר הרשע?
