המגעים בין יהדות התורה לאביגדור ליברמן על חוק גיוס חדש נתקלים במכשולים. המפלגה החרדית מציבה שורת תנאים ותובעת ערבויות מוצקות – פוליטיות ומשפטיות כאחד – בטרם תתמוך בהקמת ממשלה שתישען על קולותיה.
בצד הפוליטי, יהדות התורה דורשת שהחוק – המבוסס על הצעת חוק הגיוס שהגיש ליברמן עצמו ב-2018 – יעבור בקריאה טרומית מיד עם השבעת הממשלה החדשה, ושלוש הקריאות הנוספות יובאו להצבעה מיד אחר כך. בצד המשפטי נדרשת ערובה שהחקיקה תעמוד במבחן בג"ץ, באישור הגורמים המשפטיים הרלוונטיים: היועצת המשפטית לממשלה מיארה, היועץ המשפטי לכנסת אפק, והיועץ המשפטי לוועדת חוץ וביטחון שור – או מי שתמנה הוועדה במקומו.
לגבי תוכן החוק עצמו, המפלגה החרדית מתנגדת לכל סנקציה אישית נגד מתחמקים משירות, וליעדי גיוס שהיא מגדירה דרקוניים, ומבקשת שבמקומם יינתנו תמריצים לשילוב חרדים במסגרות מתאימות. בלי מענה לדרישות הללו אין, לפי המגעים, היתכנות להקמת ממשלת שמאל הנסמכת על קולות חרדיים – ממשלה שעלולה ממילא להיתקע מבחינה משפטית.
קושי נוסף נוגע ליכולת לספק את הערבויות הללו בפועל. אנשי ליברמן יודעים להתחייב למניעת עתירות מצד גורמים בשמאל, אך אינם יכולים להבטיח שסיעות מתוך הקואליציה עצמה לא יגישו עתירות נגד החוק.
לא הימנעות, תמיכה אקטיבית
מכשול נוסף במגעים הוא הדרישה מיהדות התורה וש"ס, יחד, לתמוך תמיכה אקטיבית בממשלה ובחוק הגיוס – לא להימנע מהצבעה ולא לתמוך בה מבחוץ. זהו תרחיש מורכב יותר להערכה בשלב הנוכחי של המשא ומתן.
הדרישות מגיעות ימים אחדים אחרי שליברמן הודיע כי הוא מוכן להתפשר בנושא חוק הגיוס, כחלק מהמאמץ להקים קואליציה חלופית לנתניהו. בפוסט שפרסם ביום שישי, 6 בנובמבר, כתב כי "בכל שאר הנושאים מותר ורצוי להתגמש ולהתפשר… זה כולל גם את נושא חוק הגיוס. זה כואב לי". יו"ר יהדות התורה יעקב אשר הגיב אז בברכה על הגמישות שהציג ליברמן, אך רמז כי טרם הוצעה למפלגות החרדיות הצעה רשמית לשיתוף פעולה פוליטי, והדגיש שכל הסכם כזה יזדקק לאישור ההנהגה הרבנית.
לנוכח כל אלה, הסיכוי להתקדמות ממשית במשא ומתן נחשב בשלב זה קלוש במיוחד.
עוד באותו נושא
